Date : 12/5/2017 11:31:23 AM
From : "Dan Yakir"
To : "דש"
Subject : התוצאה של אי היענות לבקשת חופש מידע


From: Eli Ben Ari [mailto:eli@adamteva.org.il]
Sent: Wednesday, November 22, 2017 4:36 PM
To: Dan Yakir <dan@acri.org.il>
Subject: התוצאה של אי היענות לבקשת חופש מידע

 

 

 

אי היענות לבקשה לקבלת מידע, מסתבר, מכבידה לא רק על מי שהתעלמו מבקשתו ונאלץ להגיש עתירה כדי לקבל את החומר המבוקש, אלא גם על מערכת בתי המשפט. לפיכך נפסק כי הדבר עלול להביא בעתיד לפסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה.

 

כך נקבע בפסק דין מיום 16.11.17, במקרה שהוא אחד מתוך סדרה ארוכה ולא רצויה של מקרי התעלמות של רשות מבקשת חופש מידע שהופנתה אליה, והעברת החומר רק לאחר הגשת עתירה לפי חוק חופש המידע.

 

בנוגע לכך ציין נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, אהרן פרקש, לאחר חיוב המשיבים בהוצאות המבקשת:

 

4.      לטענת העותרת, מיום הגשת הבקשה למשיבים לא ניתן לה מענה רשמי אלא רק לאחר הגשת העתירה, ביום 13.2.17, ובחלוף 229 יום ממועד הפניה הראשון. לשיטתה, מדובר במגמה מתמשכת בה רשויות ציבוריות אינן עומדות בחובות המוטלות עליהן על פי החוק, ובכך גוררות את המבקשים להגיש עתירות מנהליות, אשר רק בעקבותיהן מואילות הרשויות להעביר את המידע המבוקש. מצב זה, כך נטען, מרוקן מתוכן את החוק ומנוגד לתכליתו, ואף יוצר עומס מיותר על מערכת המשפט. לשיטת העותרת אין מדובר בבעיה נקודתית אלא בבעיה עקרונית ורחבה שמחייבת פתרון מערכתי. לפיכך, מבקשת העותרת להטיל על המשיבים הוצאות משמעותיות יותר ממה שהוטלו עליהם בעתירות דומות בעבר, על מנת לשים סוף לתופעה זו. העותרת מפנה לפסקי הדין בעניין עת"מ 15120-10-12 אדם טבע ודין נ' משרד הבריאות (4.12.2013); עת"מ 8081/08 נכסי רד בינת (1999) בע"מ נ' מינהלת מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת ואח' (14.1.2008) ועת"מ 8743-06-10 אדם טבע ודין נ' מינהלת מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת ואח' (19.10.2010), בהם בית משפט זה הטיל על המשיבות הוצאות בסך של 7,000 ₪, 10,000 ₪ ו-7,500 ₪ (בהתאמה) לאחר שנוכח שיש קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין מסירת המידע.

 

5.      לגופו של עניין טוענת העותרת, כי העיכוב במסירת המידע הזיק למטרת העותרת בהשגת המידע – שמירת איכות הסביבה, שכן בכוונת העותרת היה לפתוח בפעילות בקשר לגורם זיהום סביבתי מתמשך. כמו כן נטען, כי המשיבים התעלמו מפניותיה ללא כל מתן הסבר, ועל כן חוסר המענה לא נבע מסיבות מוצדקות.

 

6.      לשיטתם של המשיבים, פסיקת סכום של 4,000 ₪ במקרה דנן תשקף את העובדה כי ההליך בא לסיומו ללא צורך במתן החלטה שיפוטית וללא דיון לגופה של העתירה, ומשכך מסתכמות הוצאות העותרת בהגשת העתירה ובבקשה זו לחיובם בהוצאות. המשיבים מפנים לפסקי הדין בעת"מ 15707-03-17 דרור נ' המשרד להגנת הסביבה ועת"מ 27152-06-17 התנועה למען איכות השלטון נ' משרד התחבורה, בהן חויבו המשיבים בסכומים דומים.

 

דיון

  1. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי, מסקנתי היא שיש מקום לחיוב המשיבים בהוצאות לטובת העותרת, בסכום הגבוה מהצעת המשיבים.

 

8.      המשיבים אינם חולקים על חובתם החוקית למסור את המידע ועל כך שרק בעקבות הגשת העתירה הואילו להעביר את החומרים, ואינם מספקים כל סיבה סבירה להתעלמותם מבקשות העותרת. טענתם שהעתירה נמחקה בשלבים מוקדמים אינה יכולה לסייע לפסיקת סכום נמוך במקרה דנן, שכן העתירה לא הייתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה, והוגשה אך ורק בשל התנהלות קלוקלת של המשיבים. מעבר למאמצים שנדרשו מהעותרת כדי לקבל את המגיע לה על פי החוק, הכביד הדבר על מערכת בתי המשפט, העמוסה ממילא. משכך, בעתיד יכול ויהיה מקום לשקול פסיקת הוצאות גם לטובת אוצר המדינה. 

 

  1. בשקלול כלל הנסיבות שלעיל אני מחייב את המשיבים לשאת בהוצאות העותרת לרבות בשכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,500 ₪.

https://www.nevo.co.il/psika_word/minhali/MM-17-02-26933-164.doc

 

אלי בן ארי

יועץ משפטי– אדם טבע ודין

רח' יהודה הלוי 48, תל אביב 6578202

טל': 03-5669939 (שלוחה 125) | פקס: 03-5669940