היי,
בדקתי שוב.
לא הצלחתי למצוא פסק דין שמאפשר סילוק על הסף בעקבות מחיקה לפי 122.
מצאתי רק כאלו האומרים ההפך... למשל פסק הדין המצורף.
בכל מקרה ממשיכה עם הגילוי מסמכים....
בית-המשפט
רשאי למחוק תובענה על הסף בגין עילות שונות, המנויות בקובץ תקנות סדר הדין האזרחי.
עילות למחיקת כתב-תביעה (או תובענה מסוג אחר) מנויות בתקנה 100 לתקנות. בית-המשפט רשאי אפוא למחוק תובענה על הסף משום
שאינה מגלה עילה (תקנה 100(1) לתקנות; ע"א 109/49
חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח
שירות לביטוח [1]); משום שהיא טורדנית או קנטרנית (תקנה 100(2)
לתקנות); משום ששוויו של נושא התובענה נישום בחסר, והתובע לא תיקן את כתב-התביעה במועד שנקבע לכך (תקנה 100(3) לתקנות) ומשום שלא שולמה אגרה מספקת (תקנה 100(4) לתקנות). רשימה זו – כך נפסק –
איננה רשימה סגורה, ובית-המשפט מוסמך למחוק כתב-תביעה אף בשל עילות נוספות (ע"א
615/84 אברהם מרקוביץ
–
חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' סתם [2]).
תקנות נוספות מתירות לבית-המשפט למחוק כתב-טענות בעילות שונות:
מפאת חוסר מעש (בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 156 לתקנות);
מפאת הפרת צו של בית-המשפט (תקנות 122, 124, 131 לתקנות); מפאת אי-התייצבות של בעל-דין
(תקנה 157 לתקנות) ומפאת מעשים ומחדלים אחרים (ראו, בין היתר, תקנות 59, 91, 153(ב) לתקנות).
בכל
אחד מן המקרים האלה, שבהם בית-משפט מוחק תובענה על הסף, אין המחיקה מהווה מעשה-בית-דין.
הוו אומרים: התובע אינו מנוע מלהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה (תקנה 527 לתקנות; י' זוסמן
סדרי הדין האזרחי [15],
בעמ' 384;
רע"א 590/00
רביע נ' ג'רוזלם פוסט פבליקישנס בע"מ (להלן – פרשת
רביע [3])), בדומה להפסקת תובענה, אך בשונה מדחיית תובענה
על הסף. במקרה אחרון זה קם מעשה-בית-דין, ונשללת מן התובע הזכות להגיש תובענה חדשה באותה עילה (ראו תקנה 101 לתקנות).
ודוק, סילוק תובענה על
הסף – בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה – הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך-כלל יעדיף בית-המשפט,
במידת האפשר, שלא לנקוט את האמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה (ראו למשל:
ע"א 693/83
שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו [4];
ע"א 35/83
חסין נ' פלדמן [5]).
בברכה,
אירֶן נתן, מתמחה | פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
פל-ים 15 א' (קרית הממשלה) ת.ד. 550 | חיפה 3100401
04-8633992 | 
04-8634011
IreneN@justice.gov.il