הי אפרת,
בתחתית המייל המצ"ב מיום
24/10 כתבתי אליכם במפורש, שאת המלצתכם להגשת בר"ם על פסה"ד בעניין ווטרמטיק עליכם לגבש בזריזות ולהעביר במישרין למחלקת הבג"צים, בהעתק אלינו.
האם העברתם את המלצתכם מיום 16/11 המצ"ב, להגשת בקשת רשות ערעור, במישרין למחלקת הבג"צים?
אם כן, מה היתה עמדתם?
אם לא, מדוע לא?
נוכח לוח הזמנים הדוחק ולהתרשמותי,
אין במקרה זה הצדקה מספקת להגשת בקשת רשות ערעור, כפי שגם ציינתי בשיחתנו הטלפונית הבוקר 11/12.
לגבי השאלה המינהלית המובהקת בה טעה בית המשפט המחוזי, ואין לדעתי ספק שטעה בה, היא השאלה אם מוסמכת ועדת הערר לחרוג ממסגרת המחלוקת שהותוותה בכתבי
הטענות של הצדדים, ובמילים אחרות האם מוסמכת ועדת הערר לקיים דיון "דה נובו", שאלה שעליה השיב בית המשפט המחוזי: "ספק בעיני אם התנהלות כזו תואמת את סמכויותיה של ועדת הערר" (סעיף 41 לפסה"ד), דעתי היא, שראשית ניתן לקרוא תשובה זו של בית המשפט
לא במנותק משאלה אחרת הנשאלת בפסק הדין, היא השאלה אם נגרמה לווטרמטיק פגיעה בזכות הטיעון שלה בעקבות העלאת עניינים (שנויים במחלוקת) חדשים בשלב הערר וביוזמת ועדת הערר.
אשר לחלקה הזה של השאלה, הוא החלק השני הדן בפגיעה שנגרמה בזכות הטיעון, דעתי היא שבית המשפט המחוזי צודק, ובלתי סביר לצפות שאם נשאלים גורמי ווטרמטיק
שאלות במהלך הדיון בעררם, בעניינים חדשים שלא התעוררו עד אז, הם ישיבו את תשובותיהם על אתר.
יש לאפשר במקרים כאלה שהות נאותה להתארגן ראייתית, להיוועץ עם אנשי מקצוע, ולטעון באופן סדור.
בהליך מינהלי תקין רשאי אדם לדעת מראש בפני אלה עניינים הוא עומד, על מה הוא צריך לתת דין וחשבון, ולא להיות מופתע מהעלאת עניינים חדשים שלגביהם לא
יכול היה להיערך מראש.
גם אם לא השכילו גורמי ווטרמטיק לטעון על אתר, כבר במהלך הדיון בזום שקיימה ועדת הערר, כי בכך נגרמת להם פגיעה בזכות הטיעון, דעתי היא כי
נגרמה להם פגיעה שכזאת, בנסיבות העניין, ואי העלאת הטענה מיידית איננה "משתיקה" את ווטרמטיק מלהעלות את הטענה בדבר פגיעה בזכות הטיעון בהמשך, בפני בית המשפט המחוזי.
משכך, ומאחר שמדובר בשאלות קשורות ה"משלימות" השנייה את הראשונה, ואם אני צודק בהנחתי שפגיעה בזכות הטיעון (השאלה השנייה) אכן נגרמה בנסיבות העניין,
ניתן יהיה לאבחן בעתיד את מצב הדברים שנוצר בווטרמטיק מכל מצב דברים שלא יהיה כרוך בפגיעה בזכות הטיעון (כפי שראוי ונכון לצפות שיקרה בעתיד), ולכן לא מדובר בקביעה שיפוטית בעלת השלכות רוחב ממשיות.
שנית, גם אם מנתקים בין השאלה השנייה (פגיעה בזכות
הטיעון) ובין השאלה הראשונה (היקף סמכותה של ועדת הערר לדון "דה נובו"), נראה שבית המשפט המחוזי לא קבע קביעות חד משמעיות נחרצות בהיבט זה משהתנסח בלשון "ספק בעיני אם...".
שלישית, משהוגשה במהלך חודש נובמבר 22' בר"ם לעליון
בעניין פודולסקי, שבה מתעוררת שאלת הקשר שבין היקף הביקורת השיפוטית בערעור מינהלי ובין סמכותה של ועדת ערר כגוף מינהלי מומחה המוסמך לבחון ראיות באופן ראשוני, ניתן לקוות שהגם שלא מדובר באותה שאלה משפטית במדוייק (בווטרמטיק מתעוררת שאלת היקף סמכותה של ועדת
הערר במופרד משאלת הביקורת השיפוטית שבהמשך), בכל זאת יניב הדיון העליון בפודולסקי אמירה משמעותית שתתווה דרך גם בקשר עם היקף סמכויותיה המינהליות וטיב דיוניה של ועדת הערר באשר היא.
כלומר, חלק מסויים מהשאלה ממילא תלוי ועומד כעת בפני בית המשפט העליון.
לגבי שאלת עצם נכונותו של בית המשפט המחוזי להיכנס לבחינת הראיות (כפי שבית משפט אזרחי היה עושה ב'ערעור מס' רגיל), ולגבי שאלת הקשר הסיבתי החלקי שאיתרה
ועדת הערר, סוגיות נוספות עליהן הנכם שמים דגש בהמלצתכם מיום 16/11 המצ"ב, גם אלה הן שתי סוגיות שתידונה הרי בביהמ"ש העליון בענין
פודולסקי, כך ניתן בשלב זה לקוות (שהרי נכללו בבר"ם שהוגשה), ולפיכך גם בהיבטים משפטיים אלה נכון לקוות שהדיון בפודולסקי יניב התייחסויות משמעותיות שתהוונה ותאשררנה בסיס יציב לפרקטיקה המקובלת בועדות הערר,
והנכונה לטעמי, של איתור קשר סיבתי חלקי, או בלשונכם "זיקוק הקשר הסיבתי", וזאת ללא התערבותו בדיעבד של בית המשפט המחוזי (בשלב הערעור המינהלי) בבחינת חומר הראיות לגופו ותוך החלפת שקול דעתה המינהלי-מקצועי המומחה של ועדת הערר בשקול דעתו של בית המשפט כאילו
היה ועדת ערר-על לעניין מענקי קורונה.
עוד אציין בהקשר זה, כי ברישא לסעיף 72 לפסה"ד המחוזי נאמר, שהביקורת השיפוטית בקשר עם המהלך לאיתור הקשר הסיבתי החלקי הינה "בבחינת למעלה מן הצורך...".
גם מבחינה זו אין חשש לדעתי שפס"ד ווטרמטיק כשלעצמו יהווה אסמכתא בעלת השלכות רוחב משמעותיות, ומכאן שלא קמה הצדקה מספקת להגיש בגינו בר"ם.
לצד האמור לא מיותר לשים לב, שפסק הדין המחוזי מותח ביקורת לא פשוטה על ההתנהלות הדיונית במקרה מסויים זה, הן בסעיף 67 לפסה"ד (ביקורת על התנהלות מול
הצד שכנגד תוך מו"מ לפשרה) והן בסעיף 73 (אי קביעת "אמות מידה ברורות לסטייה מנוסחת החישוב של המענק הקבועה בחוק הסיוע הכלכלי" על ידי רשות המיסים, חרף הצורך המינהלי-ציבורי הברור שבכך, לדעתי, וחרף אמירות ברורות בקשר לכך בפסקי דין קודמים של בית המשפט המחוזי).
היבטים אלה – שלהם כלל אינכם נדרשים בהמלצת הבר"ם מיום 16/11 – מקשים כשלעצמם על הבאת המקרה המסויים שהוכרע בפס"ד ווטרמטיק בפני ביהמ"ש העליון, על
דרך של הגשת בר"ם.
במקובץ וכאמור לעיל, לא הייתי מצטרף במקרה זה להמלצתכם להגשת בר"ם.
לרשותכם לכל הבהרה נוספת.
תודה,
עמית
בברכה,
עמית קורן, עו"ד | מנהל המחלקה המינהלית, פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
טלפון: 073-3921426 פקס:
02-6462641
דוא"ל:
amitc@justice.gov.il
_________________________________
פרקליטות המדינה
×כתובת מייל זו
☝ אינה כתובת המייל להמצאת כתבי בי דין בהתאם לתקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, ועל
כן קבלת מייל בכתובת זו ☝
אינה בגדר המצאה כדין.
×כתובת ההמצאה במייל לפרקליטות חיפה (אזרחי) הינה:
Ez_Haifa@Justice.gov.il
From:
אפרת בת שוע אורן <EfratOr2@taxes.gov.il>
Sent: Sunday, December 11, 2022 9:51 AM
To: Amit Corren <AmitC@justice.gov.il>;
Ronit Lifsitz <RonitL@Justice.gov.il>
Subject: RE: ווטרמטיק עמדה לבר"ם
עמית
אני שוב כותבת לך בעניין הזה מהבוקר. זה תיק שהיה חשוב לנו להגיש את הברם ונשאלת השאלה האם בכל זאת נוכל להגיש כאן הרי הדברים כמעט כתובים ומוכנים.
אפרת בת שוע אורן עו"ד
_____________________________
חטיבה משפטית - נציבות מס הכנסה
ישיר – 074-7613071 פקס -
From:
אפרת בת שוע אורן
Sent: Wednesday, November 16, 2022 12:30 PM
To: Amit Corren <AmitC@justice.gov.il>;
RonitL@Justice.gov.il
Subject: ווטרמטיק עמדה לבר"ם
עמית ורונית שלום,
מצ"ב עמדה שלנו לבר"ם בעניין ווטרמטיק.
אפרת בת שוע אורן עו"ד
_____________________________
חטיבה משפטית - נציבות מס הכנסה
ישיר – 074-7613071 פקס -
scanned by Ministry of Justice