לגבי הראשונה – אני יודעת ואני ביקשתי.

אני אוהבת שיש את המסמך המלא מקורי.

 

לגבי השניה – לא רואה עם זה שום בעיה, שיגידו תודה שלא הסתפקנו בפרשנות הלשונית. עשינו עימם חסד.

 

 

היי לינוי,

 

2 הערות לגבי הודעת החדילה כפי שהוגשה:

 

האחת, עמ' 4 צורף פעמיים: פעם אחת ללא חתימות ופעם אחת עם חתימות.

 

השנייה, בנספח – שלא בחנתי בעיון רב לפני כן  - נרשם בכותרת ולא נמחק: "לפי הפרשנות התכליתית ללא מידוד כפול ומדד בסיס ממאי   1987". היה נכון שלא לכלול את המילים " לפי הפרשנות התכליתית" ולו על מנת למנוע כל ניסיון של באי כוח המבקשת לעשות בכך שימוש לגבי מחלוקת מדד הבסיס.

 

 

 

 

שלום רב,

 

מצ"ב הודעת חדילה חלקית שהוגשה היום,

 

תודה על סיועכם,

 

לינוי וערן

 

 

כאמור משאירה זאת לשיקולכם.

יש ביני לערן מחלוקת בשאלה מה קובע החוק. להבנתי הוא קובע שמוותרים על המדדים שעד נובמבר 2009. ערן חושב אחרת. לא נחזור על הויכוח.

אני מציעה ללכת לחומרה אם כבר עושים חדילה. מדובר בכסף קטן ולא כדאי להיחשף לתביעה נוספת, גם אם הנוכחית לא מעלה את זה. זו דעתי. מעבר לזה לשיקולכם.

 

 

צהריים טובים לכולם,

 

יעל – תודה.

 

שתי הערות, להבנתי:

 

האחת, בתקופה שבין מאי 2009 (צ"ל אפריל 2009) לבין נובמבר 2009 (צ"ל – אוקטובר 2009) כלל אין מידוד כפול ולכן אין על מה לוותר. אם רוצים לקבוע אופן חישוב חדש כמובן ניתן אבל זאת כבר סוגיה אחרת לטעמי.

 

השנייה והעיקרית, אין בבקשת האישור המתוקנת כל טענה למידוד כפול או לאי חוקיות במידוד לתקופה שבין אפריל 2009 לבין אוקטובר 2009 והיא נלקחה בחשבון בתחשיב המבקשת בבקשת האישור המתוקנת, ומכאן שהמידוד בגין תקופה זאת כלל אינו במחלוקת במסגרת בקשת האישור המתוקנת.

ויובהר: מתחשיב המבקשת עולה – הגם שלא נטען במפורש – כי קיים מידוד כפול לתקופה למן אוקטובר 2008 ועד אפריל 2009 (לאור הפרשנות שניתנה על ידי המדינה להוראת השיערוך בתקנות הדיינים אגרות ששיערכה את סכום האגרה כעדכונה לאחר אפריל 2009 למדד אוקטובר 2008 כמדד בסיס לעדכון הראשון ביום 1.1.2010).

 

לפיכך, להבנתי חדילה בנוגע להיבט המידוד הכפול - אם כך יוחלט באופן סופי - צריכה להינתן אך ורק ביחס למידוד הכפול שבין אוקטובר 2008 לבין אפריל 2009 (מבדיקה שלי תוספת של 0.2%+ = 0.002 לסכום האגרה).

 

 

 

 

 

ככל שתחליטו על חדילה בנושא המידוד הכפול, צריך לחשוב מהו החישוב הנכון.

 

להבנתי החישוב הנכון הוא שמוותרים על המדדים שבין מאי 2009 לנובמבר 2009, ומצמידים את הסכום שהיה ב1.7.2009, מהמדד שפורסם בנובמבר 2009 ועד המדד שפורסם בנובמבר האחרון. לדעתי זה החישוב הנכון (נובמבר שקדם לו הכוונה קדם ליום העידכון). היה לנו ויכוח בשאלה מה הפרשנות הנכונה. מציעה ללכת לחומרה. לדעתי כאמור זה מה שהתקנה קובעת.

האפשרות השניה היא להצמיד מהמדד שפורם במאי 2009 ועד למדד נובמבר האחרון. לדעתי זו לא לשון התקנה אבל לפחות אין מידוד כפול.

לשיקולכם.

 

 

לינוי ושאר המכותבים שלום וברכה,

 

כפי שכבר כתבתי ואמרתי גם בפגישת הזום האחרונה,

 

לגבי הטענה הראשונה בעניין המידוד הכפול – עמדתנו היא, כי בהתאם לפרשנות התכליתית, התיקון מיום 12.8.2009 לא בא לשנות את גובה האגרות על ידי מידוד כפול וליצור מחירי אגרות חדשות ושונות, אלא התייחס רק לשינוי מועדי עדכון האגרת, משני מועדים בשנה למועד אחד ב-1 בינואר.

ואילו את לשון התקנה יש לדעתנו לקרוא כדלהלן: "ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה (=שהוא המדד שפורסם בנובמבר 2009) - לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו", דהיינו, ל'יום העדכון הקודם' של חודש 'נובמבר' שקדם, שהוא נובמבר 2008, ולא לפי המדד שפורסם במאי 2009.

 

ולגבי הטענה השנייה בעניין מדד הבסיס שאליו יש להשוות את גובה האגרות שפורסמו ב- 30.7.1978 – עמדתנו היא, כי מאחר שלא נקבע באותו תיקון מועד מדד בסיס אחר ולא נוצר מצב של מדד כפול, הרי שיש לחשב את המדד עבור אותן אגרות בהתאם להוראות התקנות שפורסמו ביום 2.2.1986 הקובעות כי "הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ישתנו פעמיים בשנה, לפי שיעור עליית המדד כמפורט להלן... לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו", דהיינו, לפי מדד אפריל האחרון (שפורסם במאי 1987).

 

כמו כן, מצ"ב הטבלה שבקשתם לחישוב גביית הייתר על פי סך כל האגרות שנגבו בין התקופות 18.8.2022-18.8.2020, לפי הפרשנות התכליתית ללא מידוד כפול ועבור מדד בסיס ממאי 1987 – שיוצא שסה"כ גביית היתר הייתה 104,745 ₪.

 

לגבי היערכות הנהלת בתי הדין הרבניים להודעת החדילה, סכמתי עם אגף המחשוב אצלנו, כי מרגע שנחליט על כך הם ישנו יום או יומיים במחשב בית הדין האגרות לסכומי האגרות החדשים שצריכים להיגבות, לפי הטבלה המצורפת.

 

לגבי עדכון גובה האגרות החדשות ברשומות, אנו וכל לשלוח זאת אל הרשומות אך מועד הפרסום כמובן שאינו תלוי בנו.

 

בברכה,

רפי

 

 

רפי שלום רב,  

 

בהמשך לשיחת הזום שהתקיימה ביננו ביום 7.9 נבקש את עמדתכם הסופית ביחס לניהול התיק דנן, לגבי שתי הטענות:  

 

הן, לגבי הטענה הראשונה, טענת המידוד הכפול (כיצד יש לחשב את ההצמדה של האגרות בעקבות התיקון ביום 12.8.2009 במעבר לעדכון פעם בשנה, להתאים למדד אוקטובר בכל שנה).

והן, לגבי הטענה השניה, טענת מנגנון ההצמדה (סכומי האגרות אשר תוקנו ופורסמו ביום 30.7.1987, מהו 'מדד הבסיס' שממנו והלאה יש לחשב אותם).

 

ביחס לטענה הראשונה, בישיבה נמסרה המלצת יעל, מירב ורפי כי ניתן לקרוא את סעיף התיקון מבחינה לשונית כבא ליישר קו ולהשוות מדד לאותו מדד שכן גם הפרשנות התכליתית שאינה משרתת מידוד כפול, משתלבת עם כך

ומשכך יש לבצע חדילה. כאמור, אנו סברנו אחרת, אך אנו נקבל את הנחייתכם בנקודה זו. האם אכן עמדת המשרד הסופית היא שיש לבצע חדילה? האם המשרד ערוך לביצוע החדילה? ככל שכן, נעביר טיוטה ביחס לסוגיה זו.

 

ביחס לטענה השניה, נבקש לקבל את עמדת המשרד בדבר אופן המשך ניהול התיק.

עמדת יעל הובאה במייל מטה ולפיה ישנן טענות לכאן ולכאן:

כיצד יש להפעיל את מנגנון ההצמדה שבתקנות 2006, על תקנות שנקבעו לראשונה לאחר חקיקתן. האם יש להצמידן בפעם הראשונה ממועד חקיקתן  ביולי (ולקחת את מדד יולי שפורסם באוגוסט או מדד יוני שפורסם ביולי לפי השיטה של מדד ידוע) ועד נקודת ההצמדה הקרובה (מדד אוקטובר) או שיש להצמידן בכל מקרה ממדד אפריל עד מדד אוקטובר. יש הגיון בכל אחת מהשיטות: ההגיון בשיטה הראשונה הוא שברגע שנקבעת אגרה זהו ערכה העדכני ואין צורך להתחשב בעליית מדדים קודמים. למשל אם היא נקבעה ביולי אז זה הערך שלה נכון ליולי ואין צורך להתחשב בעליית המדד מאפריל ועד יוני. לפי הגיון זה, מנגנון תקנות 2006 התייחס לאגרות שנקבעו קודם לחקיקתן והוא רק קבע את מנגנון הצמדתן. אגרות אלו לא הוצמדו עד אז. אזכיר שתקנות 1986 נקבעו לאחר האינפלציה האסטרונומית של אותן שנים. במסגרת התכנית למלחמה באינלציה נעשתה הקפאת מחירים ולצד זה נקבע מנגנון הצמדה של אגרות כאמור. המנגנון הזה לא התכוון לעשות הצמדה אחורה לתקנות שייקבעו בעתיד. כדוגמא קיצונית הממחישה טיעון זה נניח שאגרה נקבעת לראשונה בחודש ספטמבר 2009. האם הגיוני להצמיד אותה בסמוך לקביעתה לעליית המדד מאפריל 2009 ועד אוקטובר 2009. לא סביר להניח שסכום האגרה שנקבע הוא לפי ערכי אפריל 2009 כאשר היא פורסמה בספטמבר 2009.

הטיעון הנגדי הוא שתקנות 1098 קובעות מנגנון הצמדה אחיד לכל התקנות שבתוספת, לרבות כאלה שייקבעו בעתיד. אין מקום לשנות את המנגנון בכל פעם שנקבעת אגרה חדשה. ההנחה של המחוקק היא שההצמדה תהיה תמיד לפי מועדים אלו.

מצד האמת הטיעון הראשון נכון יותר, אך ייתכן שאפשר להצליח בטיעון השני מטעמי אחידות והואיל וייתכן שזו לשון החוק. אני לא בטוחה עד הסוף שזו לשון החוק כי לכאורה החוק התייחס לאגרות שכבר היו קיימות והוא קבע מנגון הצמדה מכאן ואילך ולא אחורה. אני משערת שתקנות 1986 שנקבעו ב-2.2.86 אשר קבעו שהעדכון ייעשה ביונואר וביולי לא קבעו הצמדה אחרוה מהמדד שפורסם ב-15.1.85 או 15.7.85 אלא רק מהמדדים שפורסמו לאחר החוק 1.7.86 ו-1.1.87. בפירוש הזה אנחנו לוקחים אגרה שנקבעה ביולי 87 ומצמידים אותה ממדד אפריל שקדם לפרסומה. לכן זה נראה לי בעייתי.

לצד כל זה עולה השאלה אם יש מקום להעלות טענות היסטוריות כאלה על העדכון שנעשה בשנות ה-80. אני מבינה שטעות שנעשתה אז משורשרת עד היום ולכן אין התיישנות, אבל בכל זאת זה בעייתי. בעמדות יועץ שהגשנו בעבר טענו שאי אפשר לעשות חפירה אריכיאולוגית כזו. אם תרצו אחפש את העמדות. זה נטען בתיק ינובר ובתיקים נוספים.

 

עמדתנו ועמדת המשרד הובאה במסמך המצורף.

נודה להנחייתכם ללא דיחוי בשים לב למועד החדילה הקבוע בדין.  

בברכה,

לינוי

בברכה,

לינוי רוזנר, עו"ד | פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

טלפון: 073-3921413 פקס: 04-8634011

נייד: 050-6117034

דוא"ל: linoyr@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה         

** כתובת מייל זו אינה כתובת המייל להמצאת כתבי בי דין בהתאם לתקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, ועל כן קבלת המייל אינו בגדר המצאה כדין.

כתובת להמצאה באימייל לפרקליטות חיפה-אזרחי הינה: Ez_Haifa@Justice.gov.il

 

 

הי לכולם,

 

בהמשך לישיבה שהתקיימה - לעניין החלת סעיפי ההצמדה שבתקנה 3א על הסכומים שעודכנו בתיקון של שנת 1987,מקובלת עליי העמדה שהוצגה בישיבה לפיה ההצמדה של סכומים אלו צריכה להיעשות בהתאם למועדים הקבועים בתקנה 3א (כלומר: ההצמדה בינואר 1988 היתה צריכה להיות ביחס למדד מאי 1987).

 

שבוע טוב,

מרב

 

 

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

לקראת הישיבה מחר אעיר מספר הערות במטרה למקד את הדיון:

 

1.       הטענה היחידה המועלית בתביעה היא שיש להתחיל את ההצמדה מהמדד הידוע לפני הקביעה הראשונית של סכום האגרה. הטענה השניה בעניין כפל ההצמדות במעבר מהצמדה חצי שנתית להצמדה חד שנתית ב12.8.22 לא מופיעה בכתב התביעה. יחד עם זאת, התובע מלין על כך שחישוב של ההצמדה ממועד קביעת האגרה עד לשנים הרלוונטיות מביא לתוצאה אחרת. אני מבינה שאתם מצאתם שהדבר נובע מההצמדה הכפולה בכפל.

2.       לענין הטענה הראשונה – אכן החישוב שנעשה הוא לפי התקנות וספק אם מתחייבת כאן פרשנות תכליתית. הבעיה היא שבתיק של נסאר הצגנו עמדה הפוכה. לדעתי הדבר מחייב אותנו.

3.       אבקש לדעת מה היתה בדיוק הסיטואציה בעניין נסאר ושאכן הסיטואציה זהה. אם היא זהה, לדעתי איננו יכולים לטעון אחרת כאן.

4.       דבר נוסף, התובע טוען שיש פסיקה התומכת בעמדתו אך הוא לא הציג אותה. בציטוט שלו מעמדתו מנסאר יש אמירה שלנו שיש פסיקה התומכת בפרשנות תכליתית, אך גם שם לא ראיתי הפניה לפסיקה נקודתית בענין מדד הבסיס.

5.       טענה שכן אפשר להעלות היא שיש שיהוי בהעלאת הטענה או שלא ניתן לתקוף בטענות לחישוב היסטורי, אך ספק בעיני אם הטענה מוצדקת.

6.       אשר לטענה השניה של כפל ההצמדות – לדעתי אנחנו טועים כאן. ראשית ברור שההצמדה נעשית משנה לשנה ובכל פעם מציבים את הסכום המעודכן האחרון. להבנתי ההוראה המתייחסת לעידכון הראשון לאחר התיקון ב-2009 מתייחסת למדד אוקטובר 2009 כמדד בסיס. במילים "שקדם לו" הכוונה למדד נובמבר שקדם ליום העידכון הראשון. המשמעות היא שב 1.1.10 ההצמדה היתה 0. הכוונה היתה לתת לציבור להרוויח כמה חודשים ללא הצמדה כדי להתחיל בהצמדה נקיה מנובמבר לנובמבר.

7.       הפרשנות האומרת שהכוונה להצמיד מהמדד שפורסם בנומבר 2009 לעומת נובמבר 2008 היא בלתי סבירה בעליל. במועד התיקון 12.8.2009 כל האגרות היו מעודכנות למדד מאי 2009. הואיל ונקבעה הוראה מיוחדת המתייחסת לעידכון הראשון, ההגיון היה לכתוב שהעדכון הראשון יהיה מנובמבר 2009 לעומת מאי 2009, משמע לעשות עוד עידכון חצי שנתי אחד. אין כל הגיון לקבוע הוראה מיוחדת לעידכון הראשון ולקבוע בה דווקא משהו היוצר הצמדה כפולה. יותר מזה, אם הכוונה היתה לעידכון מנובמבר 2008 לא היה כל צורך בהוספת ההורה המיוחדת לעניין העידכון הראשון, כי תוצאה זו נובעת מאליה מהעיקרון שמעדכנים מנובמבר לנובמבר.

8.       כשוקרים את המילים "בחודש נובמבר שקדם לו" מתעוררת השאלה קדם למה?  מאחר והסעיף מתחיל "ולענין יום העידכון הראשון", ההגיון הלשוני הוא שהכוונה קדם ליום העידכון הראשון. משמש מדד הבסיס הוא המדד שפורסם בנובמבר 2009.

9.       גם כאן אפשר להעלות את טענת השיהוי וגם בעניין זה ספק אם הטענה תצליח.

10.   לפי מה שכתבתם סכומי ההשבה אינם אסטרונומיים.

11.   השאלה היא האם יש השלכות רוחב, ומה משמעותם הכספית.

12.   אם אנחנו מדברים על סכומים של עשרות אלפים נראה לי שנכון לתקן או להגיע לפשרה.

13.   נדבר מחר.

 

 

יעל

 

 

אין טעם בשיח פנימי שלנו בלעדיכם ובלעדי הגורמים הרלוונטיים.

ככל שתרצו אקיים ישיבה עם כל הגורמים כולל אתכם (אשאל את ישראל אם הוא מעוניין שיהיה אצלו.

אפשרות שניה היא שתטפלו בתיק כהבנתכם, כפרקליטות המחוז, תוך שיתוף ייעוץ וחקיקה כלכלי, ותוך יידוע המשרד לגבי עמדת פרקליטות המדינה. ואסביר:

 

מכיוון שהסוגיה העולה כאן אינה בהיבט הייצוגי אלא בהיבט העילה, לא נדרש אישורי מראש לעמדה.

לגבי היבט העילה של הצמדת אגרות שיש לו לפי מה שאמרת לי בשיחתנו השלכות על אגרות נוספות חשוב שתיידעו את ייעוץ וחקיקה כלכלי וכן את הרפרנט לאגרות באוצר, ושהעמדה תיבחן גם על ידם. אם המקרה ייחודי והבעיה לא מתעוררת באגרות אחרות אין הכרח בכך.

חשוב שתיידעו את הגורמים הרלוונטיים כולל המשרד שלעמדת פרקליטות המדינה יש ספקות בשתי העילות ואם יוכרע נגדנו יתכן שלא יוגש ערעור, ולכן כדאי לשקול שוב את החדילה.

 

עד כאן לגבי דרכי פעולה אפשריות.

 

לגבי טענות ההגנה שהעלת –

 

לא התרשמתי שהתקנות הן שיוצרות מידוד כפול. נראה לכאורה שהפרשנות יוצרת את המידוד הכפול.

 

לגבי השיעור הזניח של המידוד הכפול – האם זה מייצר סכומי השבה גבוהים או לא? זה מה שיקבע את הסיכון.

 

העובדה שחלף זמן רב מאז שחלו "הטעויות" הנטענות היא בעיני טענה, אך אין הכרח שבית המשפט יקבל אותה. זה נתון לשיקול דעתו, כי אין כאן התיישנות ושיהוי הוא בשיקול דעת, מה גם שמבחינת משלמי האגרות החדשים אין שיהוי. אנסה לאתר טיעון שהעלינו בעבר בעניין זה בהרחבה ואולם זה נתון לשיקול דעת.

 

לאור השאלות שעולות כאן עצתי היא לקיים התייעצות כוללת, ככל שתרצו.

 

יעל

 

 

 

מתקן את אמירתי למטה כי: "מה גם שיש היבטים עובדתיים בעניין, שמלמדים שבפועל לאור הליך חקיקת המשנה שאינו בן יום (אף לא יומיים), אין או למצער כמעט אין, מידוד כפול". התייחסות זאת אינה רלוונטית לסוגיה של המידוד הכפול אלא לסוגיה השנייה שבמחלוקת והיא מהו מדד הבסיס ממנו יש למדד את הסכומים לגבי רכיבי האגרות שבבקשת האישור.   

אגב, מבדיקתי השפעת המידוד הכפול מסתכמת בשיעור זניח של 0.19% (0.0019).

 

 

 

בוקר טוב יעל,

 

תודה על ההתייחסות.

 

ממש לא ברור בעיני שלא יהיה מידוד כפול אם כך קבע מחוקק המשנה, מה גם שיש היבטים עובדתיים בעניין, שמלמדים שבפועל לאור הליך חקיקת המשנה שאינו בן יום (אף לא יומיים), אין או למצער כמעט אין, מידוד כפול . מעבר לכך, יש את סוגית השרשור לגבי מידוד כפול נטען משנת 2008 – 2009 כל שניתן להתגונן בפני הטענה עפ"י שיהוי אובייקטיבי בין למעלה מ- 7 שנים כאמור בהלכת איי בי סי.

 

מבלי לגרוע מן האמור בכל זאת, נראה לי נכון, כהצעתך,שתקיימו שיח פנימי אצלכם עם ישראל ויעוץ וחקיקה כלכלי וכן כי נקיים שיחה בינינו.

 

 

 

 

 

 



הי יעל,

 

תודה על התייחסותך המפורטת.

 

נכון לעכשיו עמדת המשרד היא שיש להגן על התיק על אף המידוד הכפול.

אינני מבינה מתשובתך האם את מאשרת להגן על התיק או לא.

 

אומנם כתבת בסעיף 2 שאם יש הצמדה כפולה הרי "ברור שהיא מוטעית וצריך לתקן אותה",

ברם לא הבנתי אם הכוונה לתקן את החוק? לתקן בנסיבות המקרה?

 

בסעיף 3 את כותבת אופן התיקון הרצוי, ברם, זו דרך הילוכה של התובעת, אז את מציעה חדילה?

 

אודה להבהרות,

 

ביחס לטעות בשרשור, זו טענה שערן הפנה אותי אליה, כמובן שאשמח לקבל דוגמא לעמדה שהגשתם בנושא.

 

לינוי

 

 

From: Yael Maimon <YaelM@justice.gov.il>
Sent: Monday, August 1, 2022 4:35 PM
To: Linoy Rozner‏ <LinoyR@justice.gov.il>; Merav Zohari‏ <MeravZo@justice.gov.il>; רפי רכס‏ <rafir@rbc.gov.il>; 'rebeccala@mof.gov.il'‏ <rebeccala@mof.gov.il>; אלדד צדוק‏ <eldadt@rbc.gov.il>; הדר קלימי‏ <hadark@rbc.gov.il>; שמעון אלחרר‏ <shimon@rbc.gov.il>; אפרת ביטון‏ <efrat@rbc.gov.il>
Cc: Eran Reznik‏ <EranR@justice.gov.il>
Subject: RE: דחוף - ת"צ 4197-05-22 רויטל כהן נ' מדינת ישראל

 

הי,

1.      קראתי את המסמך. נראה ןלי שהבנתי בגדול. לא בטוח השבנתי גם בקטן. בפיסקה האחרונה במסמך כתבת שמחשבים פעמיים אתהמדד של אפריל עד אוקטובר 2009. נראה לי שיש פה טעות. אני מבינה שמצמידים ממדד אוקטובר 2008 עד אוקטובר 2009 והמשמעות היא שמחשבים פעמיים את מדד אוקטובר 2009 עד אפריל 2009 ולא כפי שנככתה. אם אני טועה אז כנראה לא הבנתי איך בדיוק מחשבים.

2.      עקרונית – אם יש הצמדה כפולה הרי ברור שהיא מוטעית וצריך לתקן אותה.

3.      לא הבנתי את דרך התיקן המוצעת. אם הרעיון הוא ללכת אחורה לגובה האגרה לפי מדד אוקטובר 2008 (לפני שהאגרה הוצמדה עד מדד אפריל) ולהצמיד ל-2009, נראה לי נכון.

4.      לגבי השאלה הראשונה מאיזה מדד מצמידים את סכום האגרה שנקבעה בחוק שפורסם ביולי. אם הבנתי נכון המצב הוא כזה:

בתקנות מ-2006 נקבעה הוראה כללית כי האגרות שבתוספת יוצמדו ממדד מאי עד מדד נובמבר.

לאחר מכן ביולי2007  נקבעו לראשונה אגרות בתי הדין.

לא ברור לי איך התקנות מ-2006 התייחסו לאגרות שנקבעו רק מאוחר יותר ב-2007 (יתכן שהתוספת תקנות 2006 התייחסה באופן כללי לאגרות בתי הדין כפי שהיו אז, וב-2007 נקבעו לראשונה אגרות בסכום אחר.

ככל שזה המצב עולה השאלה – האם בכלל תקנות 2006 חלות על האגרות שנקבעו ב-2007? יתכן שכן.

השאלה הבאה – כיצד יש להפעיל את מנגנון ההצמדה שבתקנות 2006, על תקנות שנקבעו לראשונה לאחר חקיקתן. האם יש להצמידן בפעם הראשונה ממועד חקיקתן  ביולי (ולקחת את מדד יולי שפורסם באוגוסט או מדד יוני שפורסם ביולי לפי השיטה של מדד ידוע) ועד נקודת ההצמדה הקרובה (מדד אוקטובר) או שיש להצמידן בכל מקרה ממדד אפריל עד מדד אוקטובר. יש הגיון בכל אחת מהשיטות:

ההגיון בשיטה הראשונה הוא שברגע שנקבעת אגרה זהו ערכה העדכני ואין צורך להתחשב בעליית מדדים קודמים. למשל אם היא נקבעה ביולי אז זה הערך שלה נכון ליולי ואין צורך להתחשב בעליית המדד מאפריל ועד יוני. לפי הגיון זה, מנגנון תקנות 2006 התייחס לאגרות שנקבעו קודם לחקיקתן והוא רק קבע את מנגנון הצמדתן. אגרות אלו לא הוצמדו עד אז. אזכיר שתקנות 1986 נקבעו לאחר האינפלציה האסטרונומית של אותן שנים. במסגרת התכנית למלחמה באינלציה נעשתה הקפאת מחירים ולצד זה נקבע מנגנון הצמדה של אגרות כאמור. המנגנון הזה לא התכוון לעשות הצמדה אחורה לתקנות שייקבעו בעתיד. כדוגמא קיצונית הממחישה טיעון זה נניח שאגרה נקבעת לראשונה בחודש ספטמבר 2009. האם הגיוני להצמיד אותה בסמוך לקביעתה לעליית המדד מאפריל 2009 ועד אוקטובר 2009. לא סביר להניח שסכום האגרה שנקבע הוא לפי ערכי אפריל 2009 כאשר היא פורסמה בספטמבר 2009.

 

הטיעון הנגדי הוא שתקנות 1098 קובעות מנגנון הצמדה אחיד לכל התקנות שבתוספת, לרבות כאלה שייקבעו בעתיד. אין מקום לשנות את המנגנון בכל פעם שנקבעת אגרה חדשה. ההנחה של המחוקק היא שההצמדה תהיה תמיד לפי מועדים אלו.

 

מצד האמת הטיעון הראשון נכון יותר, אך ייתכן שאפשר להצליח בטיעון השני מטעמי אחידות והואיל וייתכן שזו לשון החוק. אני לא בטוחה עד הסוף שזו לשון החוק כי לכאורה החוק התייחס לאגרות שכבר היו קיימות והוא קבע מנגון הצמדה מכאן ואילך ולא אחורה. אני משערת שתקנות 1986 שנקבעו ב-2.2.86 אשר קבעו שהעדכון ייעשה ביונואר וביולי לא קבעו הצמדה אחרוה מהמדד שפורסם ב-15.1.85 או 15.7.85 אלא רק מהמדדים שפורסמו לאחר החוק 1.7.86 ו-1.1.87. בפירוש הזה אנחנו לוקחים אגרה שנקבעה ביולי 87 ומצמידים אותה ממדד אפריל שקדם לפרסומה. לכן זה נראה לי בעייתי.

 

לצד כל זה עולה השאלה אם יש מקום להעלות טענות היסטוריות כאלה על העדכון שנעשה בשנות ה-80. אני מבינה שטעות שנעשתה אז משורשרת עד היום ולכן אין התיישנות, אבל בכל זאת זה בעייתי. בעמדות יועץ שהגשנו בעבר טענו שאי אפשר לעשות חפירה אריכיאולוגית כזו. אם תרצו אחפש את העמדות. זה נטען בתיק ינובר ובתיקים נוספים.

 

בברכה,

 

יעל

 

From: Linoy Rozner <LinoyR@justice.gov.il>
Sent: Thursday, July 28, 2022 5:46 PM
To: Yael Maimon‏ <YaelM@justice.gov.il>; Merav Zohari‏ <MeravZo@justice.gov.il>; רפי רכס‏ <rafir@rbc.gov.il>; 'rebeccala@mof.gov.il'‏ <rebeccala@mof.gov.il>; אלדד צדוק‏ <eldadt@rbc.gov.il>; הדר קלימי‏ <hadark@rbc.gov.il>; שמעון אלחרר‏ <shimon@rbc.gov.il>; אפרת ביטון‏ <efrat@rbc.gov.il>
Cc: Eran Reznik‏ <EranR@justice.gov.il>
Subject: RE: דחוף - ת"צ 4197-05-22 רויטל כהן נ' מדינת ישראל

 

הי יעל,

 

אנא קראי את המסמך המצ"ב (היה מצורף לדוא"ל המקורי שנשלח אליך וכנראה התפספס בין יתר המסמכים).

 

בברכה,

 

לינוי

 

From: Yael Maimon <YaelM@justice.gov.il>
Sent: Thursday, July 28, 2022 5:44 PM
To: Merav Zohari‏ <MeravZo@justice.gov.il>; רפי רכס‏ <rafir@rbc.gov.il>; Linoy Rozner‏ <LinoyR@justice.gov.il>; 'rebeccala@mof.gov.il'‏ <rebeccala@mof.gov.il>; אלדד צדוק‏ <eldadt@rbc.gov.il>; הדר קלימי‏ <hadark@rbc.gov.il>; שמעון אלחרר‏ <shimon@rbc.gov.il>; אפרת ביטון‏ <efrat@rbc.gov.il>
Cc: Eran Reznik‏ <EranR@justice.gov.il>
Subject: RE: דחוף - ת"צ 4197-05-22 רויטל כהן נ' מדינת ישראל

 

אנא הציגי לי את הבעיה.

קראתי את השרשורים וקשה להבין מהם מה המחלוקת. אני מבינה שהיתה ישיבה בה לא השתתפתי. אני מבינה שיש טענה לכפילות הצמדה. לא הבנתי איך נוצרת כפילות. גם לא הבנתי מה היתה הטענה המוקרית ומה טוענים כעת.

אם את מעדיפה שוחחי איתי בעל פה.

 

From: Merav Zohari <MeravZo@justice.gov.il>
Sent: Thursday, July 28, 2022 10:33 AM
To: רפי רכס‏ <rafir@rbc.gov.il>; Linoy Rozner‏ <LinoyR@justice.gov.il>; 'rebeccala@mof.gov.il'‏ <rebeccala@mof.gov.il>; אלדד צדוק‏ <eldadt@rbc.gov.il>; הדר קלימי‏ <hadark@rbc.gov.il>; שמעון אלחרר‏ <shimon@rbc.gov.il>; אפרת ביטון‏ <efrat@rbc.gov.il>; Yael Maimon‏ <YaelM@justice.gov.il>
Cc: Eran Reznik‏ <EranR@justice.gov.il>
Subject: RE: דחוף - ת"צ 4197-05-22 רויטל כהן נ' מדינת ישראל

 

בוקר טוב לכולם,

 

תודה על הסיכום שכן כעת השאלות המשפטיות ברורות יותר.

 

לגבי 2009 אני חושבת שיישום של הסעיף כדין אכן מחייב להצמיד את הסכום שעודכן בחודש יולי לשינוי שחל ממדד נובמבר. יחד עם זאת, נראה כי אכן פרשנות זו סותרת את עמדת המדינה שהוגשה בתובענה של נאסר ולכן אשמח להבין כיצד לטעמכם ניתן להצדיק את הפרשנויות השונות שניתנו.

 

בנוסף, איתרתי את הפרוטוקול הרלבנטי. כפי שתראו השאלה של הוראת המעבר עלתה אך לא התקיים בה דיון ממשי.

 

אני אוסיף שזה שאני לא מכירה תובענות דומות לא אומר שלא היו כאלו. בשגרה אינני מלווה תובענות ייצוגיות נגד המדינה ולכן אינני בהכרח יודעת אילו תובענות הוגשו בעבר בנושא זה.

 

יעל – כמי שיש לה תמונה רחבה יותר על התובענות הייצוגיות שהוגשו בנושא זה, האם את מכירה תובענות ייצוגיות נוספות הנוגעות לחפיפה של תקופות הצמדה למדד?

 

רבקה – הבנתי שהיה בשנת 2009 מהלך רוחבי למעבר מהצמדות דו שנתיות להצמדות שנתיות. אם כך הדבר, אמורים להיות בוודאי עוד לא מעט מקרים כאלו. האם מעבר רוחבי זה מוכר לכן?

 

תודה,

מרב

 

 

From: רפי רכס <rafir@rbc.gov.il>
Sent: Wednesday, July 27, 2022 10:31 PM
To: Merav Zohari‏ <MeravZo@justice.gov.il>; Linoy Rozner‏ <LinoyR@justice.gov.il>; 'rebeccala@mof.gov.il'‏ <rebeccala@mof.gov.il>; אלדד צדוק‏ <eldadt@rbc.gov.il>; הדר קלימי‏ <hadark@rbc.gov.il>; שמעון אלחרר‏ <shimon@rbc.gov.il>; אפרת ביטון‏ <efrat@rbc.gov.il>
Cc: Eran Reznik‏ <EranR@justice.gov.il>; Yael Maimon‏ <YaelM@justice.gov.il>
Subject: Re: דחוף - ת"צ 4197-05-22 רויטל כהן נ' מדינת ישראל

 

שלום,

לא. אך נעשה מחר בדיקה נוספת בעניין.

 

בברכה,

רפי

 

השג את ‏Outlook עבור Android‏

 

---

מאת: Merav Zohari <MeravZo@justice.gov.il>
נשלח: יום רביעי, 27 ביולי 2022, 20:39
אל: רפי רכס <rafir@rbc.gov.il>; Linoy Rozner <LinoyR@justice.gov.il>; 'rebeccala@mof.gov.il' <rebeccala@mof.gov.il>; אלדד צדוק <eldadt@rbc.gov.il>; הדר קלימי <hadark@rbc.gov.il>; שמעון אלחרר <shimon@rbc.gov.il>; אפרת ביטון <efrat@rbc.gov.il>
עותק: Eran Reznik <EranR@justice.gov.il>; Yael Maimon <YaelM@justice.gov.il>
נושא: RE: דחוף - ת"צ 4197-05-22 רויטל כהן נ' מדינת ישראל

 

תודה רפי.

 

לא מצאתי פרוטוקול שמתייחס לתקנות הדיינים. האם איתרתם פרוטוקול רלבנטי בין כל הפרוטוקולים?

 

From: רפי רכס <rafir@rbc.gov.il>
Sent: Sunday, July 24, 2022 4:33 PM
To: Linoy Rozner‏ <LinoyR@justice.gov.il>; 'rebeccala@mof.gov.il'‏ <rebeccala@mof.gov.il>; אלדד צדוק‏ <eldadt@rbc.gov.il>; הדר קלימי‏ <hadark@rbc.gov.il>; שמעון אלחרר‏ <shimon@rbc.gov.il>; אפרת ביטון‏ <efrat@rbc.gov.il>; Merav Zohari‏ <MeravZo@justice.gov.il>
Cc: Eran Reznik‏ <EranR@justice.gov.il>
Subject: RE: דחוף - ת"צ 4197-05-22 רויטל כהן נ' מדינת ישראל

 

שלום לכולם,

 

בהמשך לשיחה, מצ"ב פרוטוקולים שקיבלנו ארכיון הכנסת שיכול להיות שמצויה בהם התייחסות היכולה לשפוך אור על נקודות המחלוקת שלנו עם התובעת בתביעתה הייצוגית.

 

בברכה,

רפי

 

From: Linoy Rozner <LinoyR@justice.gov.il>
Sent: Sunday, July 24, 2022 2:43 PM
To: 'rebeccala@mof.gov.il'‏ <rebeccala@mof.gov.il>; אלדד צדוק‏ <eldadt@rbc.gov.il>; רפי רכס‏ <rafir@rbc.gov.il>; הדר קלימי‏ <hadark@rbc.gov.il>; שמעון אלחרר‏ <shimon@rbc.gov.il>; אפרת ביטון‏ <efrat@rbc.gov.il>; Merav Zohari‏ <MeravZo@justice.gov.il>
Cc: Eran Reznik‏ <EranR@justice.gov.il>
Subject: RE: דחוף - ת"צ 4197-05-22 רויטל כהן נ' מדינת ישראל

 

שלום רב לכולם,

 

בהמשך לישיבה שהתקיימה היום לפיה התברר כי אומנם המדינה פעלה על פי החוק ולשון התקנות, ברם, הפועל היוצא מכך שבוצע כפל מדד, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם עמדות המדינה בתיקים האחרים לפיה מדד צריך לייצג את הערך הכלכלי.

 

משכך ועל מנת להמשיך לגבש את העמדה בתיק דנן:

 

תוכן עמדה המסבירה את הנושא הנדון (שכן לא עלה בבקשה לאישור והתגלע בשיחות בין הצדדים) – באחריות רפי להעביר לערן שיעביר נוסח סופי למירב.

 

תבוצע התייעצות עם גורמים בכירים יותר בייעוץ וחקיקה – לירון נעים ומאיר לוין – באחריות מירב.

 

תבוצע התייעצות עם גורמים בכירים יותר בפרקליטות – באחריות ערן ולינוי.

 

ישלח תחשיב נכון לפי שיטת התובעת הנוכחית (כפי שתפורט בתביעה המתוקנת), קרי מה חשיפת המדינה בתביעה "החדשה" ככל שתתקבל – באחריות רפי ואלדד – לביצוע מיידי.

 

תעשה פניה לבירור אודות נושאן של 9 הבקשות לאישור התלויות והעומדות היום – באחריות רבקה.

 

יעשה איתור בפרוטוקולים של התקנות לשנת 2009 על מנת לחלץ הסבר למידוד הכפול – באחריות רפי.

 

תינתן תגובה לב"כ התובעת לבקשה לתיקון הבקשה לאישור – באחריות ערן ולינוי.

 

תיבחן פסיקה ביחס למשמעות של שרשור טעות בחקיקה והאם יש מקום להידרש אליה ברבות השנים – באחריות לינוי.

 

בברכה,

 

לינוי וערן

 

 

From: rebeccala@mof.gov.il <rebeccala@mof.gov.il>
Sent: Sunday, July 17, 2022 12:03 PM
To: Eran Reznik‏ <EranR@justice.gov.il>; Linoy Rozner‏ <LinoyR@justice.gov.il>; eldadt@rbc.gov.il; רפי רכס‏ <rafir@rbc.gov.il>; הדר קלימי‏ <hadark@rbc.gov.il>; shimon@rbc.gov.il; אפרת ביטון‏ <efrat@rbc.gov.il>; Merav Zohari‏ <MeravZo@justice.gov.il>
Subject: RE: דחוף - ת"צ 4197-05-22 רויטל כהן נ' מדינת ישראל

 

שלום לכולם,

 

להלן תשובתי לשני המיילים הקודמים:

 

לעניין מידוד הסכום שנקבע בתקנות ב-1987 – יום התחילה של התקנות הוא 1.8.1987 (לפי תקנה 2). מכאן שיום העדכון הראשון שלאחר התיקון הוא 1.1.1988. בחוק הוראות מפורשות להצמדה ב-1 לינואר (הסעיף מק"ת 4898 מ-1986) לפיהן יש להצמיד לפי שיעור עליית המדד של המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו (מדד אוקטובר 1978) לעומת המדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו (מדד אפריל 1987). בהתאם לסעיף ההצמדה שבחוק נעשה תיאום מהמדד שפורסם בחודש מאי 1987, דהיינו מדד אפריל 1987. טענת התובע לתיאום מיולי 1987 סותרת את החוק.

 

הכפילות בתחשיב של מדד אוקטובר 2008 עד מדד אפריל 2009 נעשה בהתאם לחוו"ד משפטית שקיבלתי והעברתי לכם (מדובר בעליית מדד של כ-0.2%).

 

לעניין אופן החישוב בתובענות אחרות – אנו עושים את החישוב בהתאם להוראות שבחקיקה. בשל השוני שקיים בהוראות ההצמדה של האגרות השונות המשתלמות למשרדי הממשלה, אנו ממבקשים לקדם את החוק לעדכון אגרות שיקבע הוראות לעניין ההצמדה של כל האגרות המשתלמות למשרדי הממשלה.
אם התובע מתייחס לתיאום אגרה מסויימת, אבקש שיפנה אותי לאגרה זו. אינני יכולה לבחון את התיאום של כל האגרות בתובענה נוספת. מכיוון שהתובענה שניתנה כדוגמה דנה באגרות החברות, לעניין אגרות אלה, בהוראת ההצמדה למדד היתה הוראה ספציפית בתקנה 6(ד) (ק"ת 6074 מיום 4.1.2001), לעניין התיאום הראשון:
״ המדד ה יסודי״ - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון ש אחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתן." (ההדגשה שלי).

 

לעניין פרק הזמן שלוקח לתיקון תקנות של אגרות ממשלתיות – אינני יכולה לציין את פרק הזמן שלוקח למשרד לגבש את ההצעה לפני הפנייה לוועדת האגרות הבין-משרדית (אף שזכורה לי במעומעם התייחסות של המשרדים שלעיתים מדובר בשבועות/חודשים). לאחר הפנייה לוועדה, קיום הוועדה, קבלת אישורים במשרד האוצר וחתימת השר על המכתב לוקחת כחודש או אף יותר, תלוי בנסיבות. לאחר מכן המשרד נדרש להעביר את התקנות בוועדה בכנסת. מבדיקה שעשיתי בעבר, אישור בכנסת יכול לקחת מספר שבועות עד למעלה משנה.

 

סכומי האגרות המוצעים עם הגשת הבקשה לוועדת האגרות הבין-משרדית הם הסכומים שנקבעים בחקיקה. במידה ומבקשים לשנות סכומים אלה, יש לפנות שוב לוועדת האגרות (ולהתחיל את ההליך מחדש).

 

לעניין ההצעות לתיקון  על כל גלגולן – ננסה להזמין מהארכיון את התיק של שנת 1993 (לשנת 1987 לא נמצא תיק. יש לקחת בחשבון שעברו 35 שנים מאז). נעביר מה שנמצא בתיק. יש לקחת בחשבון שלא יהיו בתיק "הגלגולים" של התיקון במשרד המשפטים/בבית הדין.

 

בברכה,

 

Rebecca Lapiner Senior Deputy of the Director

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בוקר טוב לכולם,

 

בהמשך למייל למטה של לינוי נבקש לברר את העובדות הבאות ככל הניתן, וכמובן בהקדם האפשרי:

 

ככלל מה פרק הזמן – ימים/שבועות חודשים - הלוקח לאישור תיקון חקיקה של סכומי האגרות?

האם סכומי האגרות הנכללים בהעצת תיקון חקיקה של סכומי אגרות מעודכנים למדד האחרון הידוע, ממש לפני אישור ועדת הכספים והשר הרלוונטי או שהסכום נקבע ומקובע כבר בעת כתיבת הטיוטה המקורית המוגשת לאישור לגורמים הרלוונטיים?

בכל הנוגע לתיקון משנת 1987: האם ניתן לאתר את הצעת התיקון המקורית על גלגוליה (ככל שהיו)  עד אישורה וכן את הפרוטוקול/ים בנוגע אליה בוועדת הכספים?

בכל הנוגע לתיקון משנת 1993: האם ניתן לאתר את הצעת התיקון המקורית על גלגוליה (ככל שהיו) עד אישורה וכן את הפרוטוקול/ים בנוגע אליה בוועדת הכספים?

 

תודה,

 

    

 

 

שלום רב,

 

היום התקיימה ישיבת זום ביננו (ערן, לינוי ורפי) לבין ב"כ התובעים הייצוגים על מנת להבין את הפער שבין החישובים שלהם לשלנו.

 

להלן עיקרי הדיון:

 

1.      התחשיב החדש של המבקשת מושתת על העיקרון הבא:

יש לבצע מידוד דו שלבי:

תחילה, מידוד הסכום שנקבע בתקנות ב-1987 לפי שינוי המדד מיולי 1987 (המדד בחודש שקדם לפרסום החקיקה הנ"ל) ועד אוקטובר 1987 (כולל).

לאחר מכן, מידוד התוצאה המתקבלת לפי שינוי המדד מ- אוקטובר 1987 ועד חודש אוקטובר של השנה הרלוונטית (כנדרש לגבי העדכון בינואר שלאחר מכן).

באמצעות תחשיב זה מנוטרלת הכפילות לגבי המידוד שבתחשיב שלנו (הכפילות בגין שינוי המדד מחודש אוקטובר 2008 ועד חודש אוקטובר 2009).

 

1.      לאור תחשיב המבקשת קיימים בין הצדדים 2 סוגי פערים/מחלוקות:

 

קביעת מדד הבסיס לעדכון סכומי הבסיס שפורסמו בתיקון מ- 1987 (ולאחר מכן בפרטים נוספים ב- 1993) – האם מדד יולי 1987 (או המדד הרלוונטי ב- 1993) כעמדת ב"כ המבקשת או שמא מדד אפריל 1987 /מדד אפריל 1993, כפי שעשינו בתחשיב מטעמנו. המחלוקה מקורה בעובדה שהפרסום תקנות היה באמצע התקופה של העדכון.

בקשר לכך יש טענה של ב"כ המבקשת שהייתה ת"צ, שבה המדינה טענה שיש לקחת את המדד בחודש שקדם לפרסום הסכומים בתקנות (אותו הליך נמחק בהמלצת ביהמ"ש לאחר שהוצגה עמדת המדינה).

אנו ממתינים לקבל את שם פרטי ההליך שם על מנת לבחון את הטענות ואת העמדה שהוצגה.

 

כפל המידוד בגין החודשים אוקטובר 2008 עד אפריל 2009.

 

נבקש לקבל את עמדתכם בדחיפות לשתי הסוגיות הנ"ל שהוצגו על ידי ב"כ המבקשת הייצוגית.

 

מכתבת לדוא"ל זה גם את מירב זוהרי מייעוץ וחקיקה על מנת לקבל עמדתם שכן מדובר במדיניות רוחבית.

 

נזכיר כי כעיקרון התקופה להגשת הודעת חדילה הינה עד ליום 31.7.   

 

בברכה,

 

ערן ולינוי

 

 

From: רותם שגיא <rsagi.law@gmail.com>
Sent: Thursday, July 14, 2022 1:05 PM
To: Linoy Rozner‏ <LinoyR@justice.gov.il>
Cc: Nitzan Gadot‏ <nigadot@rgl.co.il>
Subject: Re: ת"צ 4197-05-22 רויטל כהן נ' מדינת ישראל

 

 

scanned by Ministry of Justice

scanned by Ministry of Justice

scanned by Ministry of Justice

 

scanned by Ministry of Justice

scanned by Ministry of Justice

scanned by Ministry of Justice

scanned by Ministry of Justice