*נכון

 

 

 

עילם בוקר טוב,

 

תודה.

 

האם קמיל ויעל נווה נמצאים בנמענים לדיון במחלוקת המשפטית לגבי תחולת הצו למפרע? הוא צורך כמדומני למחלוקת לגבי מקום בירור התובענה.

 

אם לא- מכון ונדרש לצרפם.

 

 

 

היי ליאור,

 

בהמשך לשיחתנו מהשבוע שעבר.

 

עשיתי בדיקה.

 

1.      ככלל, לאדם אינטרס הסתמכות על דין או מדיניות המס התקפים. עם זאת, נקבע בפסיקה כי כאשר אדם מבצע פעולה קונקרטית דיה, המקימה כבר אירוע מס, נוצרת לו 'זכות קנויה' להתמסות לגביה לפי דין המס החל במועד ביצוע הפעולה (ראה: ע"א 730/83 מנהל מס שבח מקרקעין נ' אלקוני, פ"ד לט(3) 169 (1985); ע"א 151/10 מנהל מיסוי מקרקעין אזור תל אביב נ' עיריית תל אביב, פס' 31-30 (20.6.2012)).

2.      שינויי חקיקה מאוחרים למועד שבו 'נקנתה' הזכות, אשר משנים את דין המס החל לגביה, מהווים חקיקה למפרע. בהתאם – נוכח העיקרון שדבר חקיקה אינו חל למפרע אלא אם כן נקבעה בו הוראה מפורשת בקשר לכך – שינוי דין המס לגבי זכות קנויה כאמור דורש הוראה מפורשת באותו דבר חקיקה.

3.      לגבי מס קנייה, הכלל הוא שתשלום המס הוא במועד הגשת הצהרת הייבוא (ס' 123ב לפקודת המכס, החל על מס קנייה מכוח ס' 10(א)(1) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952). בהקשר זה נקבע בפסיקה כי גם אם נוצר עיכוב במועד תשלום המס בפועל, כתוצאה מהמתנה לטיפול המכס בבקשה, אין בכך כדי לשנות שיעור המס שבו חייב הנישום, גם אם במהלך תקופת העיכוב שונה שיעור המס (בג"ץ 640/77 ברנובסקי נ' מנהל אגף המכס והבלו, פ"ד לב(2) 75 (1978)).

4.     פסיקה רלוונטית על סעיף 21 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, לא מצאתי. על פניו נראה שהסוגיה של פער זמנים של שעות בין מועד הפעולה למועד הפרסום ברשומות לא התעורר בעבר. עם זאת, בפסיקה שכן עסקה בפרסום ברשומות, העיקרון המנחה הוא כמובן שאין זה הוגן לאכוף על אדם נורמה שלא ידע עליה, ושלא יכול היה לדעת עליה גם אם היה רוצה.

לענייננו.

5.      מבחינה עובדתית, אלה המועדים:

א.     14.6.2022, בשעות אחה"צ – הכנסת מבטלת את צו תיקון מס' 18.

ב.     15.6.2022, בשעות הבוקר – היבואניות מגישות בקשות להתרת הטובין.

*התובעת בתיק שלנו גם קיבלה התרה, אבל בגלל טעות אנוש.

ג.      15.6.2022 – בשעות הערב – פורסם ברשומות צו תיקון מס' 22, שהחזיר מחדש את מס הקנייה על סג"א.

6.      אין בצו מס' 22 שום הוראה מפורשת לתחולה למפרע. גם אם מבחינת ס' 21 לחוק הפרשנות צו תיקון מס' 22 חל משעה 00.01 של יום 15.6.2022, הרי שמבחינה עובדתית אי אפשר לחלוק על זה שבבוקרו של יום 15.6.2022 היבואניות לא ידעו כי קיים מס קנייה על סג"א – וגם לא יכלו לדעת שיש מס כזה, כי ברשומות לא פורסם על כך דבר (נכון לשעות הבוקר).

7.      להגיד שזו לא תחולה למפרע, של מספר שעות, זה מוקשה עד מאוד.

8.      גם ברמת השלכות הרוחב זו עמדה לא פשוטה. לפי עמדה זו, לכאורה, כל בוקר קמות יבואניות ישראל מבלי שהן יודעות מהם שיעורי המכס החלים על טובין שלהם שמוחזקים בבונדד, כי אולי בשעות הערב יעלה שר האוצר את מס הקנייה.

 

שלא יובן אחרת: אני נכון לקבל את זה שיש כאן מקרה מיוחד. הצווים חודשו בזה אחר זה מנובמבר, ואפשר לומר שנתבססה מדיניות מסוימת, כך שהיבואניות היו צריכות לדעת – או לפחות לברר – אם מתכוונים להשיב את מס הקנייה על כנו. אבל היאחזות בלשון ס' 21 לחוק הפרשנות כטענת ההגנה העיקרית, תוך התעלמות ממכלול העקרונות, הכללים וההשלכות שמסביב, נראית לי שגויה. לדעתי, אם רוצים להגן על התיק – צריך למצוא הסבר יותר משכנע.

 

בוא נדבר.

 

בברכה,

עילם דבש, עו"ד | פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

טלפון: 073-3929725   פקס: 02-6467069

דוא"ל: ElamD@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה         

 

** כתובת מייל זו אינה כתובת המייל להמצאת כתבי בי דין בהתאם לתקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, ועל כן קבלת המייל אינו בגדר המצאה כדין.

כתובת להמצאה באימייל לפרקליטות חיפה-אזרחי הינה: Ez_Haifa@Justice.gov.il