מידעון עיתי בתחום החירום
דרכי התמודדות מדינת ישראל עם רעידת אדמה הרסנית
רקע
1.
רעידות אדמה באזורנו מתרחשות מעת לעת.
הבולטות שבהן בשטח ישראל ב-1,000 השנים האחרונות הן: בשנת
1995 (בעוצמה 7.2) גרמו לנזקים תשתיתיים בעיר אילת, ב-1927 (בעוצמה 6.2) לנזקים בערים ברחבי ישראל ולמעלה מ-300 הרוגים, בשנת
1837 (בעוצמה 7 לערך) להרס כבד בכל הגליל ולמעלה מ-7,000 הרוגים
ובשנת 1759 (בעוצמה מוערכת 6.5) שגרמה להרס כבד בארץ ישראל, בסוריה ובלבנון
ולמעלה מ-3,000 הרוגים וכן בשנת 1546 (הרס כבד ומאות הרוגים בירושלים, יפו, רמלה, חברון, יריחו ועזה),
1202 (בארץ ישראל, בסוריה ובלבנון, למעלה מ-30,000 הרוגים), 1068
(הרס כבד בכל הארץ, למעלה מ-15,000 הרוגים), 1033 (הרס כבד בירושלים, עכו, רמלה, שכם, חברון ויריחו) ובשנת
749 (הרס בית שאן וחמת גדר).
2.
מציאות זו מחייבת את ישראל להיערך בשני מאמצים מרכזיים:
מאמץ הצלת החיים בה ומאמץ רציפות תפקודה כמדינה.
אופן התמודדות המדינה עם רעידת אדמה הרסנית
3.
נקבעה מסגרת להיערכות לנזק כתוצאה מרעידת אדמה הרסנית
במדינה ו/או בסביבתה. עיקרו:
א.
7,000 הרוגים.
ב.
8,600 פצועים באורח קשה.
ג.
37,000 פצועים קל.
ד.
170,000 חסרי קורת גג (גם אחרי חודשיים ממועד הרעידה, "המצב הסופי").
ה.
9,500 לכודים.
ו.
28,600 מבנים עם הרס / נזק כבד.
ז.
290,000 מבנים עם קל עד בינוני (מתוכם 60,000 עם נזק קל עד בינוני ו-230,000 עם נזק קל מאד).
ח.
צפויים נזקים לתשתיות הארציות (חשמל, דלק וגפ"מ, גז טבעי, מים וביוב, תחבורה יבשתית, תחבורה ימית, תחבורה
אווירית, תקשורת), למערך הרפואה, למערכת החינוך ולגורמים נוספים.
4.
נקבעו ההישגים הנדרשים למוכנות מדינת ישראל.
בכללם:
א.
בניה על פי תקן.
ב.
מוכנות הפרט והמשפחה.
ג.
מוכנות הקהילה.
ד.
מוכנות הרשות המקומית.
ה.
מוכנות המשרד הממשלתי.
ו.
טיפול בתשתיות החיוניות.
ז.
כשירות המפעלים החיוניים והקיומיים.
ח.
כשירות הגופים האופרטיביים.
ט.
היערכות לקיום תהליך מבוסס ומושכל של קבלת החלטות מהרמה הלאומית ועד לרמת המקומית (ב'שטח').
5.
נקבעו הפרמטרים לקביעת פוטנציאל הנזק לתשתיות הלאומיות
("המאפשרים הלאומיים") - על בסיס:
א.
רמת הפגיעות (העצימות) של אזור מסוים.
ב.
עמידות המבנה התשתיתי.
ג.
פוטנציאל הסיכון לאוכלוסייה כתוצאה מפגיעת התשתית הלאומית.
ד.
חשיבות המתקן התשתיתי ברמה הלאומית.
6.
הוגדרו השלבים המרכזיים בהתמודדות עם רעידת אדמה:
א.
מניעה ואיפחות -
פעולות שנועדו למנוע את התהוות האסון, הפחתת סיכוני האסון, שיפור עמידות התשתיות וצמצום הנזק והפגיעה בחיי אדם, רכוש ותשתיות.
1)
טרם התרחשות האירוע:
תקנון תקנים ואכיפתם, שיפור עמידות תשתיות ומבנים קיימים.
2)
בעת התרחשות אירוע החירום:
מתן התרעה, מניעת התרחשות נזקים וסיכונים משניים וצמצום השפעתם (שריפות, שחרור חומ"ס, זיהום מי השתייה וכד').
ב.
היערכות ומוכנות -
פעילות לשיפור כושר התמודדות המדינה, גופים וארגונים עם אירוע רעידת אדמה.
1)
טרם התרחשות אירוע:
קביעת מסגרת להיערכות, תיקוף היעדים הלאומיים והתאמת המשימות ורמות השירות למסגרת להיערכות, בנית יכולות הגופים, כתיבת תכניות מענה וגיבוש הערכת סיכונים מקדימה.
2)
לאחר התרחשות אירוע:
התאוששות, שיקום אוכלוסין ראשוני (שא"ר) ותכנון השיקום.
ג.
תגובה -
פעולות להצלת חיים, צמצום הפגיעה והנזק למבנים, לתשתיות ולסביבה;
גיבוש 'תמונת מצב' ומתן מענה לציבור.
1)
הפעולות המידיות (כ-36 שעות ראשונות):
התרעה, חילוץ לכודים, מענה רפואי, כיבוי שריפות, גיבוש תמונת נזק וסיוע בינ"ל.
2)
המענה הראשוני (עד 7 ימים):
הנחיות התגוננות לציבור, מיון מבנים, שיכון ארעי, הקמת אס"ל - אתרי סיוע לאוכלוסייה, מתן מידע לציבור, זיהוי חללים וקבורה, קליטת סיוע בינ"ל, גיבוש 'תמונת מצב' וקיום 'הערכת מצב' מתמשכת לצורך קבלת החלטות.
ד.
התאוששות ושיקום -
נקיטת פעולות, אמצעים ושיטות לייצוב האדם והקהילה לאחר רעידת אדמה, במטרה להעבירם ממצב של תלות למצב של עצמאות. זאת, לצד הסרת מפגעים, שיקום תשתיות ומבנים והכשרת התנאים לבניה
מחדש.
1)
שיקום אוכלוסין ראשוני (שא"ר), יארך שבועות:
אתרי קליטה, ומוקדי סיוע לציבור (אספקת שירותים ומוצרים חיוניים).
2)
שיקום תשתיות, יארך חודשים ושנים:
הריסת מבנים ומתקנים המהווים סכנה, פינוי פסולת, בניה מחדש ושיכון אוכלוסייה חסרת דיור.
הנדון:
הנחיות פיקוד העורף להתנהגות בעת אירוע רעידת אדמה
https://www.oref.org.il/12683-he/Pakar.aspx
בעת קבלת התרעה על רעידת אדמה, יש לצאת מיד לשטח פתוח. אם לא ניתן, יש להיכנס לממ"ד או לחדר מדרגות, בהתאם להנחיות הבאות:
במבנה -
§
אם ניתן לצאת מהמבנה בתוך שניות ספורות - צאו מיד לשטח פתוח.
§
אם לא ניתן לצאת מהמבנה בתוך שניות ספורות -
היכנסו לממ"ד והשאירו את הדלת והחלון פתוחים.
§
אם אין ממ”ד - צאו לחדר המדרגות, ואם ניתן, המשיכו לרדת עד ליציאה מהבניין. אין להשתמש במעלית.
בחוץ -
§
הישארו בשטח הפתוח והתרחקו ממבנים, מעצים, מכבלי חשמל ומפריטים שעלולים ליפול ולסכן אתכם.
בכלי רכב -
§
עצרו מיד בצד הדרך וחכו בתוך כלי הרכב עד שרעידת האדמה תיפסק - הרכב מגן עליכם.
§
הימנעו מעצירה מתחת לגשר, על מחלף, בקרבת מבנים או מתחת למדרון תלול מחשש לקריסתם, והתרחקו מהם ברכב או ברגל.
בקרבת חוף ים -
§
התרחקו מיד מחוף הים קילומטר אחד לפחות מחשש שיגיע צונאמי ויציף את החוף. הסתייעו בשילוט המורה על דרכי המילוט אל אזורי
הכינוס המסומנים.
§
אם לא ניתן לעזוב את אזור החוף, עלו לקומה רביעית ומעלה של בנין קרוב.
מרכז חירום משרד המשפטים | 0733929292
עוד מידע שימושי ניתן למצוא בפורטל המידע המשרדי – לכניסה לחצו כאן או באמצעות
הקישור באתר המשרד!