שלום רב,

ביום 7.9.22, ניתן גזר דין של בית משפט השלום בבאר שבע, מפי השופטת ענת חולתא, במסגרתו הושתו על נאשם שהורשע בריבוי עבירות של הטרדה מינית והתנכלות (חוק הסרטונים) ופגיעה בפרטיות, 5 שנות מאסר, 9 חודשי מאסר על תנאי ופיצויים לנפגעות העבירה.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם יצר מספר ערוצי טלגרם בהם הפיץ אלפי סרטונים ותמונות בהם נחזות צעירות ישראליות, בעת ביצוע אקטים מיניים או בתמונות חשופות המתמקדות במיניותן, שלא בידיעתן או הסכמתן. שלושה מתוך ארבעת הערוצים שיצר הנאשם שווקו על ידו כערוצים אקסקלוסיביים בתשלום, וכך הנאשם מכר גישה למאות משתמשים בטלגרם וגרף לכיסו למעלה מ-5,000 ₪. לצד התכנים המיניים פורסמו, על פי רוב, פרטי הזיהוי של הצעירות והקטינות, לרבות שמן המלא וכינוין ברשתות החברתיות, פרטים המאפשרים יצירת קשר עמן, וזאת על מנת להוכיח למשתמשים כי מדובר בצעירות ישראליות ולא בחומר פורנוגרפי מרחבי העולם, הכל ללא ידיעתן או הסכמתן. הנאשם הפעיל את הערוצים במשך כשנה, עד יום מעצרו, ובמהלך התקופה הרלוונטית פורסמו על ידי הנאשם תכנים מיניים בהם נחזות 29 קטינות (בנות 14-17 שנה) ו-123 צעירות בגירות.

בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי לא מדובר בעבירת מין אלא בעבירה ממניע כלכלי, והדגיש כי סיווג העבירה כעבירת מין נקבע על ידי המחוקק וכן כי אין במניע של הנאשם כשלעצמו כדי להשליך על סיווג העבירה כעבירת מין.

בקביעת מתחם העונש ההולם, בית המשפט ציין את הערכים המוגנים שנפגעו: הפצה שיטתית ומסחרית של תכנים מיניים כחלק בלתי נפרד מ"תעשיית המין" והאלימות המינית אשר לה השלכות פרטניות וכלליות; האינטרס הציבורי שבקיום מרחב וירטואלי "נקי" ובטוח לכלל המשתמשים בו ומניעת חשיפה לא רצונית לתכנים פוגעניים. בהתייחס למרחב הווירטואלי, ציין בית המשפט:

"...עבירות מין המבוצעות במרחב הווירטואלי קלות לביצוע וקשות לחשיפה. האפשרות לביצוע עבירות "מהבית", ההסתתרות מאחורי מסך ומקלדת, טשטוש והסתרת הזהות האמיתית – כל אלה מקלים על ביצוע העבירה ומקשים על חשיפתה. בנוסף, המציאות מלמדת, כי קלות זו מגדילה את פוטנציאל העבריינים ומאפשרת גם למי שאחרת לא היה מעז "לחצות את הקווים" ולבצע עבירות מחוץ למרחב הווירטואלי, לעשות כן בחסות האנונימיות. גם העובדה שהקורבנות אינם מוחשיים ואינם מוכרים לעבריין, מאפשרת לו להדחיק את משמעות מעשיו ואת עצמת הפגיעה שמעשיו גורמים לקורבנות. הפער שבין קלות ביצוע העבירה ובין סיכוי החשיפה, בצירוף הניכור שהמרחב הווירטואלי מאפשר, מלמדים על צורך מוגבר בהרתעת הרבים בעבירות מסוג זה."

בית המשפט קבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים גבוהה, והדגיש כי פוטנציאל הנזק בעבירות מסוג זה הינו מתמשכת:

"כל פרסום או הפצה על ידי חוליה בשרשרת, טומנת בחובה הן את הפגיעה המידית בעצם ההפצה והן את הפגיעה שהיקפה איננו ניתן להערכה או לשיעור ובנוסף פוטנציאל ההפצה העתידי הינו באופן מובנה רחב הרבה יותר מהיקף הנזק הידוע בנקודת הזמן הזו. למעשה, מעגל ההפצה וכפועל יוצא מכך מעגל הפגיעה הוא בלתי נגמר ונמשך בעתיד... עובדה זו היא יסוד אינהרנטי לאופי העבירות אותן ביצע הנאשם. מדובר בעבירה שנסיבותיה מתאפיינות ב"אובדן שליטה" של העבריין על התוצאות המלאות של מעשיו. בעצם ההצטרפות המודעת והמכוונת של הנאשם כחוליה בשרשרת ההפצה, הוא אפשר והגביר את המשך הפגיעה בקורבנות."

בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בית המשפט שקל לחומרה את התכנון המקדים (הקמת התשתית, איסוף התכנים המיניים, פעולות שיווק וגביית כספים), המניע הכלכלי והנזקים לנפגעות העבירה. לפיכך, בית המשפט קבע מתחם ענישה של 3-7 שנות מאסר בפועל ועונשים נלווים.

בגזירת העונש בית המשפט שקל לקולה את גילו של הנאשם, העדר עבר פלילי והודאתו בכתב אישום מתוקן. לחומרה נשקלו המסוכנות הנשקפת מתסקיר שירות המבחן, היעדר אמפתיה כלפי הנפגעות והצורך בהרתעת הרבים והיחיד.

בכל הנוגע לרכיב הפיצוי לנפגעות, בית המשפט קיבל את עמדת המדינה כי יש לבצע חלוקה עקרונית בין קבוצות נפגעות העבירה בהתחשב בטיב מעשי הפגיעה בהן: הבחנה בין מי שהייתה קטינה למי שהייתה בגירה במועד הגשת כתב האישום; הבחנה בין מי שנעברה כלפיה עבירה של הטרדה והתנכלות מינית לעומת מי שנעברה כלפיה עבירה של פגיעה בפרטיות בלבד.

לבסוף, בית המשפט השית על הנאשם עונש חסר תקדים לעבירות אלה: 5 שנות מאסר, 9 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעות העבירה בחלוקה הבאה: 3,000 ₪ לכל נפגעת של פגיעה בפרטיות בלבד; 5,000 לכל נפגעת בגירה של הטרדה מינית; 7,000 ₪ לכל נפגעת קטינה.

יצוין עוד כי הקראת גזר-הדין שודרה במסגרת פיילוט שידור דיונים מערכאות דיוניות. זהו אחד הדיונים הראשונים שמשודר במסגרת הפיילוט (השני או השלישי).

התיק נחקר בסייבר תל-אביב, וטופל במחלקתנו על-ידי איתי גוהר וענבל קליין.

התיק מסמן מגמה ברורה ומתמשכת של החמרת הענישה בעבירות אלה. מובן כי העונש החמור ייחודי לנסיבותיו החמורות של המקרה, ומובן כי הענישה בתיקים "קטנים" יותר בעבירות אלה תהיה מתונה יותר, אבל בכל זאת, מקרה זה מבקש לסמן דרך שיש ללכת בה.

בברכה,

ד"ר חיים ויסמונסקי, עו"ד | מנהל מחלקת הסייבר

טלפון: 073-3924455 פקס: 02-6468009

דוא"ל: haimv@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה

From: Haim Vismonski <HaimV@Justice.gov.il>
Sent: Tuesday, February 15, 2022 7:18 PM
To: Forum Internet Law‏ <ForumInternetLaw@justice.gov.il>
Subject: החלטת מעצר עד תום הליכים - עידן מיכאילוב - עבירות על חוק הסרטונים

שלום רב,

ביום 14.2.2022 ניתנה החלטה של בית משפט השלום בבאר שבע, מפי השופט חיים פס, במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרו של הנאשם שבנדון עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (מצ"ב).

הנאשם מואשם בריבוי עבירות של הטרדה מינית והתנכלות (חוק הסרטונים) ופגיעה בפרטיות. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם יצר מספר ערוצי טלגרם בהם הפיץ אלפי סרטונים ותמונות בהם נחזות צעירות ישראליות, בעת ביצוע אקטים מיניים או בתמונות חשופות המתמקדות במיניותן, שלא בידיעתן או הסכמתן. שלושה מתוך ארבעת הערוצים שיצר הנאשם שווקו על ידו כערוצים אקסקלוסיביים בתשלום, וכך הנאשם מכר גישה למאות משתמשים בטלגרם וגרף לכיסו למעלה מ-5,000 ₪. לצד התכנים המיניים פורסמו, על פי רוב, פרטי הזיהוי של הצעירות והקטינות, לרבות שמן המלא וכינוין ברשתות החברתיות, פרטים המאפשרים יצירת קשר עמן, וזאת על מנת להוכיח למשתמשים כי מדובר בצעירות ישראליות ולא בחומר פורנוגרפי מרחבי העולם, הכל ללא ידיעתן או הסכמתן. הנאשם הפעיל את הערוצים במשך כשנה, עד יום מעצרו, ובמהלך התקופה הרלוונטית פורסמו על ידי הנאשם תכנים מיניים בהם נחזות 29 קטינות (בנות 14-17 שנה) ו-123 צעירות בגירות.

המדינה ביקשה להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

הנאשם ביקש כי תיבחן אפשרות שחרורו לבית הוריו תחת פיקוחם, אך שלל נכונות להשתלב בטיפול ייעודי בתחום המין שכן אינו רואה בעייתיות במצבו.

במסגרת בחינת מסוכנותו של הנאשם, בית המשפט ציין את חומרת המעשים, הנזקים שנגרמו מהם (נזקים נפשיים למתלוננות הכוללים ניסיונות התאבדות, עזיבת מקום עבודה, עזיבת עיר מגורים ועוד) והעובדה כי עבירות שנעשות ברשת האינטרנט הן עבירות קשות לפיקוח. בית המשפט הדגיש כי קיים חשש לא מבוטל שהמשיב ישוב לסורו בהזדמנות הראשונה, כל עוד לא יעבור טיפול משמעותי. בתוך כך, בית המשפט הזכיר את תסקיר שירות המבחן שאינו ממליץ על שחרור הנאשם לחלופה המוצעת, בין היתר בשל היעדר יכולת פיקוח מהותית של המפקחים המוצעים.

בית המשפט דחה את טענות הנאשם כי העבירות בוצעו ממניע כלכלי ולא ממניע מיני, וכי כלל לא מדובר בעבירות מתחום המין. לשם כך ציטט בית המשפט את הנאשם עצמו מתוך חקירותיו, ואף ציין כי לא בכדי העבירות המיוחסות למשיב מצויות בספר החוקים בחוק למניעת הטרדה מינית.

מדובר בהחלטת מעצר עד תום ההליכים ראשונה בתיק שבו מיוחסות לנאשם רק עבירות על "חוק הסרטונים" (ופרטיות היכן שלא מתקיים יסוד ה"פרסום"), ללא עבירות נלוות (כסחיטה, עבירות של מעשים מגונים או כדומה).