שלום לכולם,

1. מצ"ב לידיעתכם פסק דינו של בית המשפט העליון (כב' השופטים ע' פוגלמן, מ' מזוז וי' אלרון) מיום 6.8.2019 שעניינו בשאלה מה הדין החל כאשר החוק שותק ביחס לאופן ההשגה על החלטת בית משפט שלום בערעור על החלטת רשם בדבר הטלת עיצום כספי.

אמנם ההליך הספציפי עוסק בעיצום כספי, אך יש בפסק הדין ענין כללי בהקשר של זכות הערעור הקיימת, מקום בו לא נקבעה בחוק דרך הערעור (בזכות או ברשות), ומכאן גם ההפצה הארצית.

2. פסק הדין עסק בהשגה על החלטת רשם שמונה לפי חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה- חובות דיווח ומרשם), התשע"ב- 2012 (להלן: "חוק הגנת הסביבה") להטיל עיצום כספי על המשיב מכוח חוק הגנת הסביבה. המשיב ערער על החלטת הרשם מכוח סעיף 26 לחוק הגנת הסביבה לבית המשפט השלום, ובית משפט השלום קיבל את ערעורו באופן חלקי (עש"א 14814-10-16 קיבוץ בית אלפא נ' המשרד להגנת הסביבה (10.5.2017)).
3. המדינה ערערה על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' סובל) במסגרת ע"א 56443-06-17 מדינת ישראל – המשרד להגנת הסביבה נ' קיבוץ בית אלפא (16.8.2017). בית המשפט המחוזי מחק על הסף את ערעור המדינה, בקבעו כי היה על המדינה היה להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ולא ערעור בזכות. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבנדון (רע"א 7855/17).
4. אתמול ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר קיבל את בקשת רשות הערעור, דן בה כבערעור והחליט לקבלו.
5. בית המשפט פסק כי כאשר הוראות החוק קובעות כי החלטה על הטלת עיצום כספי נתונה לערעור לפני בית משפט השלום, אך שותקות ביחס לאפשרות הערעור על החלטת בית משפט השלום, משמעות הדבר היא קיומה של זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. ובלשון בית המשפט:

"מקום בו המחוקק לא קבע כי ערעור על החלטתו של בית משפט שלום, בערעור על החלטת הרשות בענין הטלת עיצום כספי , טעון קבלת רשות, חל העיקרון הכללי של ערעור בזכות על פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה.  כלל זה של ערעור בזכות לא יחול רק מקום בו החוק קובע במפורש לאותו ענין כי הערעור מותנה בקבלת רשות , ועל כך אין חולק בענייננו".

6.     תוצאה זו היתה מקובלת על שלושת שופטי ההרכב, אולם השופטים היו חלוקים ביחס להנמקה.

7. כב' השופט מזוז קבע, בין היתר, כי נוכח הוראת סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה הקובעת כי "פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות, להוציא פסק דין של בית המשפט העליון" ובהעדר הוראה מפורשת הדורשת רשות לשם ערעור או בהיעדר אינדיקציה ברורה לכוונה לשלול זכות הערעור, יש לנקוט בערעור בזכות על פסק הדין שניתן בערכאה השיפוטית הראשונה (בית משפט השלום).
8. כב' השופט פוגלמן הסכים לפסק דינו של כב' השופט מזוז והעיר כי אין לדעתו צורך להידרש לסעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה ולסוגיות עקרוניות של זכות הערעור. לעמדתו, יש לפנות לדין הכללי ביחס להשגה על החלטות בית המשפט השלום הקבוע בסעיף 52(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), לפיו על כל פסקי דין של בית המשפט השלום יש ערעור בזכות (באין הוראה אחרת בדין); זאת בשונה מההסדר הקבוע בסעיף 41 לחוק בתי המשפט המבחין לעניין אופן הערעור בין פסקי הדין של בתי המשפט המחוזי.
9. כב' השופט אלרון הסכים אף הוא והוסיף כי סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה אינו מבחין בין סוגי ההכרעות הדיוניות בהתאמה לסוג הערעור, בניגוד להסדרים הקבועים בסעיפים 41 ו-52 לחוק בתי המשפט. כן העיר כי סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה אינו מספק מענה לסוגיה המתעוררת בהליך זה.
10. שופטי ההרכב כולם מצאו להעיר, כי מצב הדברים הקיים בו ישנם בחקיקה שלושה סוגי הסדרים שונים בסוגיית אופן הערעור על פסק דין של בית משפט בהליך של תקיפת החלטה שעניינה הטלת עיצום כספי – ללא כל גורם ענייני שמבחין ביניהם – הוא מצב אנומלי שאינו מניח את הדעת.
11. כן נקבע כי ההלכה שנפסקה במסגרת פסק הדין אינה פוטרת את המדינה מהצורך בהסדרה חקיקתית של המצב האנומלי.
12. כב' השופט פוגלמן הוסיף וקבע כי עיכוב של 7 שנים בהצעה לתיקון חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים בלא שנמסר טעם ענייני לכך אינו מניח את הדעת, וכי ההנחה היא שעם כינונה של הכנסת העשרים ושתיים, ניתן יהיה לחדש הליכי חקיקה במגמה להסדיר את המצב החקיקתי האנומלי.
13. ברצוני להודות לכל השותפים לגיבוש העמדה וכן לעינב גיא- הרמן ולאורי סירוטה שטיפלו בהליך בבתי המשפט השלום והמחוזי.

בברכה,

רות גורדין

 

 

 

 

רות גורדין, עו"ד | המחלקה האזרחית, פרקליטות המדינה

טלפון: 073-3929625   פקס: 02-6362050

דוא"ל: ruthg@justice.gov.il

__________________________

פרקליטות המדינה