מגזין לוטן לתרבות ואמנות
גליון מס' 61 - ינואר 2010
66548 מנויים

המגזין נשלח לכתובת מייל זו: giladf@mail.gov.il
להסרה לחץ כאן

שלום מירה

במגזין החודש: מיזם חדש של בית התפוצות המזמין את הציבור הנשוי להשתלב בתערוכת אמנות; יצירת החודש מאת האמן מוטקה בלום; לאחר ההצלחה בארץ, בברלין ובניו ג'רזי, האמנית דניאלה שינמן מגיעה לפלאזה ב - New York; תערוכה נדירה של האמן שוובל וראיון וידאו עם האמן; סרט וידאו מתוך הפתיחה המוצלחת של גלריה ליטבק, למי שפספס; תמונות מפתיחת תערוכתה של האמנית חוה לב, בבית האמנים בתל אביב; מאמר "יופי וזכוכית אחרי דושאן" מאמרו של סטיבן הנרי מאדוף, מרצה באוניברסיטת ייל, מבקר אמנות בניו יורק טיימס, ומשמש כיועץ בכיר בתערוכת זכוכית המוצגת בגלריית ליטבק; ואירועים נוספים.

קריאה מהנה,
יעל לוטן

"הרי את מקודשת לי...?" - בית התפוצות מחפש את סרטי החתונה שלכם מוזיאון בית התפוצות מזמין אתכם להיות חלק מהתערוכה "בטבעת זו: חתונה באמנות העכשווית", שתיפתח ב-25 בפברואר 2010. שלחו אלינו קטעים מעניינים מסרטי החתונה שלכם, ואנו נשלב אותם בפעילות הנלווית של התערוכה. התערוכה עוסקת בהיבטים המסורתיים של מוסד הנישואין לצד אלו החדשניים ושוברי המסורת, הן מבחינה תכנית והן מבחינה ויזואלית, דרך עיניהם של אמנים עכשוויים. אנו מחפשים קטעי סרטים מגוונים, כולל סרטי חתונה ישנים שצולמו בפורמטים שונים, שיציגו את עושר הביטויים של החתונה היהודית על גווניה. לצד התערוכה יקיים בית התפוצות כנסים והשתלמויות, בשילוב הקרנת סרטים והרצאות מפי דוברים מהשיח העכשווי. קטעים מעניינים, מצחיקים, מיוחדים ויוצאי דופן, מתוך סרטי הווידיאו אשר ישלחו לבית התפוצות ירכיבו סרט וידאו ייחודי המדגיש את השונה והדומה שבחתונות יהודיות. בתום תקופת ההצגה בבית התפוצות, תנדוד התערוכה ברחבי הארץ. בנוסף, הסרטים יתווספו לארכיון הסרטים של בית התפוצות ההולך ומתרחב. "אתם חלק מהסיפור" - את סרטי הוידאו, ישנים וחדשים, אנא שלחו לבית התפוצות בפורמט DVD או VHS. זכרו לצרף פרטים אישיים, סיפורים קטנים, שמות וכד' וכן אישור בכתב המתיר לבית התפוצות את השימוש בסרטים. הכתובת למשלוח: בית התפוצות - מוזיאון העם היהודי, ת"ד 39359, תל אביב 61392. לידי: גילה כהן, ארכיון הסרטים. אתר בית התפוצות: http://www.bh.org.il/he/homedefault.aspx

יצירת החודש - "זהות כפולה" האמן מוטקה בלום במבט ראשון נראה כי התמונה מציגה דיוקן משפחתי בנאלי: אבא, אמא, בת. האם כלל אינה אישה כי אם ליצן המסמל את הצד הקליל ואת הנאות החיים. הילדה- צוענייה מפתה. האב- האיזון והיציבות בחיים. האישה הבשלה נאלצת לבחור בין מחזר מבוסס ועתיד חסר ריגושים לבין מחזר חופשי ורומנטי אך ללא עתיד מובטח. הציור הוא אלגוריה לבחירות שעלינו לעשות בחיינו. שם הציור: זהות כפולה מתוך סדרת שלישיות דמויות גודל- 38*56 טכניקה- מים וגועש על נייר

דניאלה שינמן מציגה ב NEW-YORK את המיצב "קו תוהו" פסל ענק המורכב ממגילות ארוכות, שרידי כלוב עץ מנופץ ומומיה מגובסת בתוך ארון קבורה הוצגו בתערוכת יחיד של דניאלה שינמן, במרכז NEW-YORK דניאלה שיינמן, אמנית ותיקה ומוערכת הציגה את מיצב "קו תוהו" בגלריית Eduardian room בשדרה החמישית בניו-יורק. המיצב, "קו תוהו", בנוי ממגילות ענק מצוירות בחומר הגרפיט אשר הפכו לפסל שתחילתו הוא גליל ענק בקוטר של מטר וחצי ובקצהו מיתמר לגובה של 6 מטרים, שרידי כלוב עץ גדול ומנופץ, מומיה מגובסת בתוך ארון קבורה ועמודי טוטמים מעץ מאסיבי. המיצב משלב עבודת ווידאו- ארט בה דניאלה מתעטפת בתוך מגילות הענק ומתגלגלת בלופ חוזר. האמצעים פשוטים, המסר חזק וחודר. בשנת 2009 הוגדר המיצב "קו תוהו" כסיפור הצלחה סוחף לאחר שהוצג באפריל 2009, במוזיאון הפתוח בתפן. מאות מבקרים ואורחים הגיעו לחזות במיצב ובתערוכה ודניאלה קיימה מספר רב של שיחי גלריה, בחלקם שילבה מרצים אורחים מתחומים שונים. בחודש ספטמבר באותה השנה עבר המיצב להצגה בתערוכת יחיד בגלריית מורגן בברלין. לאחר מכן, דניאלה הציגה בגלריית MARK-GALLERY בניו-ג'רזי וכעת בגלריה Eduardian room בפלאזה במרכז ניו-יורק. במסגרת התערוכה, קיימה דניאלה 2 שיחי גלריה למבקרים הרבים. מבין המבקרים שפקדו את התערוכה: שגרירת ישראל באו"ם פרופ' גבריאלה שליו, איתן ורטהיימר, האספן עמי בראון, איה עזריאלנט, אוריאל רייכמן ועוד.

שוובל בתערוכת מכירה נדירה תערוכה יוצאת דופן של הצייר שוובל, תוצג בבית קולקשן לאמנות. כשמונה עשר עבודות נדירות נבחרו בקפידה לקראת התערוכה שתיפתח ב- 20/02/2010 . שוובל לוקח את המתבונן למסע של צבעים, ספורים מן המקרא, חוויות מהעיר תל אביב, ירושלים עירו, נופים של דמיון ומציאות מלאים בחיות תשוקה ואהבה. שוובל, יליד ארה"ב, נולד בווסט וירג'יניה ב- 1932, וגדל בניו יורק. החל ליצור את ציוריו בזמן שהותו ביפן, כחייל בצבא האמריקאי. כאשר חזר לארה"ב למד תולדות האמנות באוניברסיטת ניו יורק ורכש את הכשרתו אצל אמן בשם קימורה קיואן בקיוטו. ב- 1963 הגיע לישראל והתיישב בעין כרם, ירושלים, שם הוא חי עד היום. מאז ועד היום הוא יוצר בעין כרם. את השראתו הוא מקבל מנוף הקדומים של ירושלים וסביבותיה, בצבעוניות עשה המאפיינת את השפה האישית של שוובל אשר השאירה וממשיכה להשאיר את חותמה בעבודותיו. ציוריו העוצמתיים מתארים את חיי החולין בשכונות השונות בירושלים ובסביבותיה, תל אביב וניו יורק, דמויות מן התנ"ך ומן המסורת היהודית, זוגות אוהבים, רוחות היסטוריות קדמוניות ודיוקנאות של דמויות מפורסמות. ביצירותיו מודגשות האיכויות הרגשיות והדמיוניות יחד עם מיומנות מקצועית, צבעוניות סוערת, קווים בעלי עוצמה ויופי אין סופי. שוובל הציג במוזיאונים ובגלריות רבות בארץ ובעולם. ראיון עם האמן - לצפייה לחץ כאן בתערוכה הקרובה שתתקיים בבית קולקשן לאמנות, תהיה הזדמנות מיוחדת לצפות ביצירותיו ובתחנות של מסע חייו. מיקום: רח' קריית שאול 2, ת"א, (צומת הפיל, סמוך לצהלה). טלפון: 03-6480165 שעות פעילות הגלריה: א'- ה' בין השעות 10:00-17:30, ו' 11:00-13:30. נעילה: 14/03/2010 אתר בית קולקשן: www.collectionart.co.il מייל: collection@collectionart.co.il

גלריית ליטבק גלריית ליטבק פתחה עידן חדש בחוויית האמנות בישראל. מעל 12000 איש מכל קצות הארץ ומכל שכבות האוכלוסייה ביקרו עד כה בתערוכת הזכוכית בתל אביב. חודש בלבד לאחר פתיחת הגלריה, מהמשוכללות ביותר בעולם, חזונו של היזם ואספן האמנות - מולי ליטבק – מתגשם. הציבור הישראלי מגיב בהתלהבות להזדמנות הנדירה שניתנה לו לחזות בשיאי יצירתם של 23 אמני הזכוכית הגדולים בעולם, כאשר החוויה שמעניקה הגלריה הינה מעשה אמנות בפני עצמו. לצפייה בסרטון מערב הפתיחה - לחץ כאן

האמנית חוה לב תמונות מאירוע פתיחת תערוכתה בבית האמנים תל אביב. אוצר: אריה ברקוביץ נעילה 31/01/10 צילום: מנחם כהנא

רוחות רפאים באמנות – "יופי וזכוכית אחרי דושאן" בעקבות מאמרו של סטיבן הנרי מאדוף - מרצה באוניברסיטת ייל, מבקר אמנות בניו יורק טיימס, ומשמש כיועץ מומחה בתערוכת הזכוכית הנדירה, המוצגת בימים אלו בגלרית ליטבק בתל אביב. המאמר פורסם בקטלוג התערוכה. "לשם מה לנו יופי?" שואל מבקר האמנות, פרופ' סטיבן הנרי מאדוף במאמרו "יופי וזכוכית אחרי דושאן", "מדוע, מאז שאפלטון ניתח לראשונה את העולם וכתב את סיפור ההוויה שהיווה בסיס לרבים כל כך ממחקרינו ומתצורות הידע שלנו – מדוע יופי, כמושג, נקשר עם כל מה שאידיאי ואמיתי בצורות המופיעות לפנינו, בין אם מדובר ביפי הטבע ובין אם ביופי הגלום במעשה האדם?" כבר בימיה הראשונים של החשיבה האנושית על היופי, כותב מאדוף, קבע אריסטו שסדר וסימטריה, צורות מוגדרות ושלמות - הם התווים החיוניים ליפה והם תכליתה של האמנות. למעלה מאלפיים שנה אחר כך, הביא האמן הצרפתי– מרסל דושאן, לפתיחה רדיקלית של תצורות האמנות ושל הגדרותיה. הערעור הדושאני על הקטגוריזציה של "האובייקט האמנותי" מעמיד בסימן שאלה, מבחינה לוגית, גם את מושג היופי. מאדוף מצטט את מרסל דושאן שאותו הוא מכנה: רוח הרפאים של מכונת האמנות במחצית השנייה של המאה ה-20, כמי שהעיד על עצמו: "התחלתי להסתייג מהידיים שלי. רציתי שהדברים יגיעו אל פני הבד בכוחות עצמם, היישר מתת-ההכרה שלי, אם אפשר". הזכוכית הגדולה דושאן בחר ליצירתו הגדולה "הכלה מופשטת על ידי הרווקים, אפילו" (שהעבודה עליה החלה ב-1915 ונמשכה לסירוגין עד 1923) בחומר שהתקרב ככל האפשר לאל-חומר, למהלך טהור של רעיונות. העבודה מוכרת כ"הזכוכית הגדולה", ותוכנה – סיפור עגום-קומי על טבעה הפגום והמכאני של התשוקה – סוכם כ"עיכוב בזכוכית". לשם כך בחר דושאן במשטח זכוכית שטוח ופשוט בתכלית. "הזכוכית הציעה למעשה דחיסה עצומה של רעיון ודבר, של רעיונות מצוירים, מרחפים, ובה-בעת לכודים, מעוכבים לנצח", כותב מאדוף. הכמיהה להבין את מסתרי הטבע "הזכוכית הגדולה", אומר מאדוף, אותה פנטזיה סכמאטית, שעניינה אהבה שנותצה לחלקיה המכאניים, מבטאת תשוקה למצוא סדר בעולם, מוזר ככל שיהיה. אלת האהבה של דושאן מגלמת דחף לייחס כוחות אנרגיה גבוהים לכמיהה האינסטינקטיבית שלנו להבין את מסתרי הטבע (טבע האדם וטבע העולם). מאדוף: "בדומה לסיפורי המיתולוגיה: אלה וגם אלה קושרים סיפור ופנטזיה לכוחות הטבע הבלתי מוסברים ולכוחות הפעולה האנושית; אלה וגם אלה אלגוריות, המאפשרות את הכנסתם לסדר הנראוּת. חוליות הקישור המיתולוגיות בין דבריותם של הדברים, המסתורין של איתני הטבע וההמְשגה של סדרים סמליים, פועלות את פעולתן גם ב"הזכוכית הגדולה", ובעקבותיה גם בעבודתו של לוצ'ו בובאקו. ברקע מרחפת גם עבודת הנעילה של דושאן - "להווי נתון" (1946-66), שכולה אלמנטים פיגורטיביים מיתיים הנוגעים באנרגיות מיניות חסרות גיל, מותרות רסן, וברוח הרפאים של המוות. עבודה זו, שהותקנה בעמל רב, במסתורין, במשך שנים רבות, שואבת את איכותה לא רק מן המושג אלא בעיקר ממלאכת יד דקדקנית לעילא, ובכך כמו נותנת גט כריתוּת למודרניזם שדושאן קידם קודם לכן." הייחודיות של בובאקו מאדוף טוען כי אופני הייצור הקיצוניים של בובאקו דוחקים בנו לשוב ולעיין ברבות מן הסוגיות הללו. עבודותיו – כגון "פיתוי נצחי" (2007-08) העצומה בגודלה, או הסדרה "מיתולוגיות" (2008) – הודפות את גבולות הטעם העכשווי בהתריסן נגד הצניעות הנזירית של המודרניזם. הן מלבישות את החומריוּת שלהן בעיטורים המעוררים התפעלות בתחכומם, ומפגינות חוסר עניין בשיח החברתי והתעלמות מכל סחף אידיאולוגי. דרכן הקיצונית שולחת גם את הצופה לקיצוניות של קריאה. "אני, למשל, נוטה לקרוא את עבודתו כמושגית בתכלית, בעצם עיסוקה המופרז בחזותיותה המסחררת – בזכוכית ובאתלטיות המרשימה הנדרשת לייצורה", אומר מאדוף. "העובדה שדמיונו של בובאקו ייחודי כל כך ושהעבודה זרה כל כך לעולמו העכשווי של הצופה בן המאה ה-21, אין בה, לדעתי, כדי לסווג את עבודתו כקיטש; נהפוך הוא: העבודה כמו כופה עלינו להציץ אל תוך סדק קטן בקו התיחום של המקובל. מטעמים אלה דיברתי קודם לכן על הדיפתם של גבולות היופי כלפי חוץ, וברור שמהלך כזה לא ייעשה אלא על-ידי אמנות טובה דיה ובה-בעת רדיקלית דיה. ואכן, עבודתו של בובאקו מפגינה עוצמה ראשונית כזאת, בלתי מדוללת, מין כשירות היולית שדוחפת את גבולות המוסכמות ומרחיבה אותם לכלל עולם. התפיסה שלנו, הנתבעת להתמקד בעוצמה גדולה בעצם הבְנייתם של האובייקטים, מושכת אותנו פנימה, ואנחנו נעלמים מבעד לפתחו של המבט אל תוככי העובדה הטהורה." זה הפרדוקס, או אולי הדיאלקטיקה – טוען מאדוף. משיכתו האובססיבית (הפטישיסטית אפילו) של בובאקו לתימות כמו ניקור עינו של הקיקלופ פוליפמוס, או הארוטיקה של מלאכים היורים חִצי אהבה, מעוגנת בדברים שכבר קובעו היקבעות-יתר עד כדי ניתוקם מהסובייקטיביות הסנטימנטאלית והגחתם מן העֵבר האחר של ההתנסות, כתחושה עמוקה של זרוּת שחייבים להטמיעה. אחרי דושאן אחרי דושאן, כותב מאדוף, חסל סדר העדפה של חומר מסוים או של אופן עשייה מסוים על פני משנהו; חסל סדר היררכיה של יחסים. אבל נותרת בעינה שאלת מקומה של העשייה האמנותית על הרצף שבין רעיון טהור לחומר טהור, הרצף שבין ההתנסות הרגעית, המתפוגגת, לבין החותם הפנומנולוגי שהיא מותירה במתבונן, במִתנסה. "במשטר הדושאני חל ללא ספק פיחות בדימוי כשלעצמו, הדימוי בלא מושג שינפיש אותו ויחייב אותנו לחשוב על מה שמאחוריו, על הסמוי מן העין, על מה שמקנה למושג את מורכבותו הפתיינית ואת יוקרתו. שאלת קדימותו של הרעיון על פני הדבר היא לאמתו של דבר שאלת התפיסה: מה אנחנו תופסים כשאנחנו מסתכלים על מה שהוגדר כעבודת אמנות וכיצד אנחנו מזהים את ההתנסות הזאת ומתארים אותה." את מעמדה של זכוכית-הסטודיו אחרי דושאן, כותב מאדוף, עלינו לבחון במסגרת הערכה מחודשת של מקום הטכניקה והחומר בהיררכיות האמנות, הערכה מחודשת של גבולות הייצוג בעידן של התרחבות מיליטנטית מכל בחינה: חזותה של האמנות, נושאיה המוצהרים, מבעיה, אופני הבנתה וחווייתה. גרעין ההוויה האם אמנות שעושה שימוש בחומר אחד בלבד סותרת את המודל הדושאני - חוצה-התחומים? מאדוף: "כן, בינתיים. הניגוד בין אידיאציה של חומר לבין העֲצמה של המשטח נותר עדיין מתח מהותי בלב-לִבה של שאלת היופי. במסגרת המתח הזה, יופי-לשם-עצמו מציע משחק-גומלין בין דבריותם של הדברים לבין הכושר האנושי לעבד את הדבריוּת הזאת, כסממן או כמכשיר של כשירותנו הייחודית, של יכולתנו למצוא סגולה מוּלדת בהכרה הפתאומית של שלמוּת ומלאוּת. ואותה אפשר ללכוד בפיתול המותך של זכוכית המתקשה לכלל צורה, או בהמון-תכונות המוצרן לרגע תחת שבט רצונו של אמרגן ההתנסויות הזה, הקרוי אמן. כל סיווג של העשייה המיוחדת המוכרת כאמנות לכלל חומר, דיסציפלינה, ז'אנר או פעילות יחשוף את פניו המלאכותיות לנוכח אותה מהות, אותו יופי כשלעצמו החי בגרעינה העמוק של ההוויה." www.litvakgallery.co.il ערוץ ה- YouTube של גלרית ליטבק

אירועים נוספים

	הופעות להקת המחול הקיבוצית - חודש פברואר 2010 אינפראדום – מופעי בכורה ד' - 03פברואר, 20:30, תיאטרון חולון 03-50230001/2 ב' - 08פברואר, 21:00, הרצליה, המשכן לאמניות הבמה03-5400551 09-9729999/88 ד' - 10פברואר, 20:30, יפעת, אולם אזורי 04-6220066 ה' - 11פברואר, 20:30, נהריה, היכל התרבות 04-9829733, 04-9920330 על המופע: אינפראדום – מופעי בכורה מאת רמי באר כמו צילום העושה שימוש בספקטרום האור האינפראדום, התוצאות לעיתים מפתיעות ומגלות צד של העולם אשר אינו נראה לעין האנושית...
	סיפורים מתעוררים" - סדרת מפגשים חדשה לילדים בספרית אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים . בחודש ינואר 2010 תתחיל בספריית אגף הנוער סדרת מפגשים חדשה לבני 4-8, שישולבו בהם סיפור, יצירה והפתעה. להלן רשימת האירועים: 02/02 דירה להשכיר לכבוד התערוכה של שמוליק כץ בספרייה, מיכל ספיא בסיפור וסדנא מיוחדים לכבוד הספר ואיוריו האהובים. 02/03 קסם האנימציה כיצד רצף של תמונות הופך לסרט מצויר? בסדנה בהנחיית עינת קרני ישתתפו הילדים בהכנת סרט הנפשה, ויחשפו לסודות וקסמים הייחודיים לעולם זה. הסדרה מיועדת לגילאי 4-8. הרשמה מראש במייל  ywl@imj.org.il או בטלפון 02-6708952.
	"ובתוך הפרי כל געגועי..." חגיגת ט"ו בשבט בסיפור, חידוד וזמר בבית התפוצות ערב מיוחד וחגיגי לרגל ט"ו בשבט יתקיים בבית התפוצות. חגיגת זמר שזורה בסיפורים, בחידודי לשון ושירה בציבור, בהנחייתם של ד"ר אבשלום קור ויוסי זייפרט. במרכז הערב, הקשר שלנו אל האדמה ופירותיה, אל הארץ ונופיה. ערב שכולו אהבת העם למולדתו. בערב ישתתפו גם, ההרכב הקולי "החברים ששרים", חבורת הזמר "שוהם בשיר" והנגנים שלומי שריג (סקסופון), אלדד צל (תופים) ואתי תדמור (חלילים וכלי הקשה). יום חמישי, י"ג שבט, 28.01.10, בשעה 20:00 באודיטוריום "בני ציון" בבית התפוצות. לפרטים נוספים: 03-7457880. בית התפוצות, קמפוס אוניברסיטת תל אביב, שער 2, רח' קלאוזנר, רמת אביב.

איתי לוי
עורך ראשי
לוטן תדמיות בע"מ
אחד העם 35 (בית מוריץ)
תל אביב 65202
משרד - 03-5667474
פקס - 03-5667030
itay@lotan.org.il
www.lotan.org.il
www.PuReComm.org.il