הי

קיבלתי את המייל מאורנה. וצירפתי לך את מה ששלחתי לה ומה שהיא ענתה.

בסה"כ מוטי כהן עשה רושם טוב. אם את זוכרת היה שם עניין, שלכאורה עלה מהמסמכים, כאילו החליט על דעת עצמו, למרות הוראה של ממ"ז, לא לדון שוב בוועדת מאוימים בעניינו של זמירו. אני לא זוכרת את כל מה שנאמר, לכן גם רציתי לראות אם הוציאו סיכום, אבל אני לא קיבלתי את הרושם שמא היתה מניפולציה מצד המשטרה לצורכי החקירה, או משהו דומה לזה. הרושם שהתקבל הוא, שהמשטרה, על סמך חומר שנאסף אצלה, סברה שמדובר במי שעוסק בפלילים, ולכן אינו זכאי להגנה.  

הצעתי שנשקול שוב חיסיון מלא על התיקים, בכפוף להוצאת פרפרזה, על ידי מפקד ימ"ר, כפי שכתבתי לאורנה...

 

 

 

 

הי רחל

מה הענינים?

נערך סיכום ע"י המתמחה של גלי אני אעביר לך אותו  לא יודעת למה לא שלחו לך. בינתיים מנסים לארגן גם פגישה עם בנצי סאו.

 

לגבי סעיף 2  הרעיון הועלה רק לגבי תיק הרצח שלו ולא לגבי תיקי הרצח הפתוחים. זה עדיין בגדר אופציה, בק"מ נציע אופציה של פראפראזה ושהשופטת תקרא את התיק. בכל מקרה אצל לדור נעלה את כל האפשרויות.

 

שיהיה יום נהדר

אורנה

 

 

 

הי אורנה

1.       האם נעשה סיכום לישיבה האחרונה בה נכח מוטי כהן? – לא קיבלתי סיכום.

2.       האם לא העלנו אז גם את האופציה של פרפרזה על תיקי החקירה, והטלת חיסיון מלא על התיקים למעט אותה פרפרזה. כל זאת רק כדי להדוף את הטענה שאם יש חיסיון חזקה שהחומר החסוי מצביע שהמנוח נרצח על רקע תפקידו. אמרנו שחיסיון כזה יחייב אותם להגיש עתירה, ובמסגרת העתירה תראה השופטת את החומר, היא תוכל לבחון האם הפרפרזה משקפת נכונה את התיקים, והאם אכן, כפי שירשם בפרפרזה, עולה מתיקי החקירה מעורבות פלילית של המנוח.

רחל

 

 

 

 

 

 

             

            חן ויגאל בוקר טוב

            לבקשת גלי מיארה ורונית עמיאל, אבקש לקבוע ישיבה דחופה אצל לדור על מנת לקבל החלטה בקשר להעברת חומרים רגישים מתיקים פתוחים, החיוניים         להגנת המדינה במסגרת הליך גילוי מסמכים בתיק אזרחי. התיק האזרחי קבוע ליום 30/10/2013 ומכאן דחיפות העניין. חשוב לציין כי קיימת הסכמה בין         הפרקליטות האזרחית, הפלילית והמשטרה לגבי הדרך הנכונה שיש לפעול אך בשל רגישות העניין ותקדימיות הנושא, מבקשות שתי פרקליטות המחוז שהעניין        יובא לפתחו של פרקליט המדינה טרם הדיון. לישיבה יש להזמין גלי מיארה את רונית עמיאל ואת המשטרה באמצעות מירב אלישוב ואלעזר כהנא.

1.                   המדובר בתביעה בגובה כ-23,000,000 ₪ (עשרים ושלושה מיליון ₪) שהוגשה כנגד משטרת ישראל, עיריית קלנסואה וצוות 3 על ידי עיזבונו ויורשיו של המנוח וויהאם זמירו, מנכ"ל עיריית קלנסואה לשעבר, אשר נרצח במרץ 2011. תיק הרצח אינו פעיל ואין צפי להמשך החקירה.

2.                   לטענת התובעים, בני משפחתו של זמירו, רציחתו של המנוח שהיה עובד ציבור מאוים, נגרמה כתוצאה מרשלנות המדינה, אשר בהחלטת הסממ"ז הורידה את רמת האיום על המנוח, מדרגה 6 שהינה הגבוהה ביותר, לדרגה 4 שאינה מעניקה הגנה באותה רמה, עד כדי הסרתו מרשימת המאוימים. לטענת התובעים, ההחלטה להסיר את המנוח מרשמת המאוימים  נעשתה ברשלנות וללא הצדקה מקצועית ומקימה חבות בנזיקין. יש לציין כי המנוח נרצח כשנה לאחר הורדת רמת האיום.

3.                   מהעובדות והפגישות שנערכו עד כה עלה (בין היתר מקריאת החומרים, מישיבה רבת משתתפים בימ"ר מרכז בנוכחות הגורמים הרלוונטיים הן מהמחוז והן מהמטה הארצי, פגישה שנערכה אצל גלי בהשתתפות רונית עמיאל ופגישה שנערכה אצל גלי בהשתתפות סממ"ז מרכז דאז (וסממ"ז תל-אביב כיום), תנ"צ מוטי כהן אשר קיבל את ההחלטה בדבר הורדת רמת האיום), כי ההחלטה להוריד את רמת האיום של המנוח התקבלה לאחר שהתברר שהמנוח בנוסף להיותו איש ציבור היה מעורב בפלילים. מהחומרים עולה בין היתר, כי היה קיים סכסוך מתמשך בין המנוח לבין ראש העיר המכהן דאז, חדיג'ה ובני משפחתו. הסכסוך נגע בעיקר למריבות על רקע ניסיונותיהם של שני הצדדים לנכס הטבות כספיות לעצמם ולבני משפחתם. כחלק מהסכסוך פנה המנוח למבקר המדינה וקיבל צו הגנה מפני פיטורין. עוד עולה מהחומרים כי המנוח ניהל רומן אסור עם גיסתו (אחות אשתו) ואוים בשל כך על ידי בעלה.

4.                   קו ההגנה של המדינה הינו, שאין מקום בנסיבות העניין, להטיל על המדינה חבות בגין הורדת רמת האיום וכי אין על המדינה חובה להמליץ על שמירה מקום בו מדובר באיש ציבור המבצע על פי החשד עבירות פליליות שבגינן הוא מאוים וללא קשר לעבודתו כאיש ציבור-  ובעניננו, טענתנו הינה שנוכח המיידעים לפיהם המנוח היה מעורב בפלילים ההחלטה להוריד את רמת האיום הייתה סבירה . בנוסף נטען על ידינו כי רציחתו של המנוח לא הייתה קשורה להיותו איש ציבור. יש לציין  כי בקדם הראשון אצל השופטת גנות היא הביעה דעתה שבמידה ונוכיח את טענותינו העובדתיות ייתכן ויהיה מקום לדחות את התביעה.

5.                   כאן אנו מגיעים לבעיה שלשם פתרונה נדרשת ישיבה דחופה אצל פ.מ. עובר לישיבת קדם המשפט, אותה אין אנו יכולים לדחות.  על מנת להוכיח את טענותינו עלינו לעשות שימוש בחומרים ממספר תיקי רצח שלא פוענחו, אך אין בהם חקירה פעילה כרגע, הם אינם מסונפים כיום לצח"מ ולפי הערכת המשטרה מאחר ואין קצה חוט (ובאחד מהתיקים החשוד העיקרי שהוא התובע נרצח), אין צפי להמשך חקירה פעילה בתיקים.

6.                   לשם הוכחת טענתינו הראשונה ולפיה המנוח היה מעורב בפלילים יהיה עלינו לעשות בין היתר שימוש בחומרים מהתיקים הבאים:

א.         תיק פל"א 48144/10  תיק הרצח של מוחמד נאטור בו היה המנוח חשוד. מחומר הראיות עולה כי היה קיים סכסוך בין הנרצח נאטור לבין המנוח       זמירו על רקע חשדו של זמירו כי נאטור זרק רימון על ביתו בשליחות ראש העיר חדיג'ה. הראיות הצביעו על זמירו כאחד החשודים והוא נחקר          אף תחת אזהרה. בוצעו גם תרגילי חקירה בין סיף מנסור לויאם זמירו ובין יוסף ואחמד נאטור- ללא ממצאים. בסיכומו של דבר התיק נסגר מאחר ולא     היו בתיק ראיות ברמה הנדרשת במשפט הפלילי נגד מי מהמעורבים.

            יש לציין כי בתשאול של נעימה גזאווי, אשת סודו של ויאם זמירו המנוח, אשר תושאלה במסגרת חקירת הרצח של זמירו- מסרה שזמירו התבטא בפניה על כוונתו לחסל את המנוח לרבות ביום הרצח עצמו. כן סיפרה שלאחר האירוע אמר לה זמירו "מה נראה לך נעימה, יוסף ידבר במשטרה?". בנוסף            סיפרה שזמירו הביע עניין בחקירת המשטרה- עקב אחר דיונים ופרוטוקולים. באמרות אלה לא ניתן היה לעשות שימוש במשפט הפלילי מכיוון שזמירו      איננו בין החיים. יצוין כבר כאן כי בכל מקרה על תשאול זה יוטל חיסיון נוכח החשש לביטחונה של נעימה גזאווי.

ב.         תיק פל"א 374801/10 רצח כפול בקלאנסוואה (הנרצחים-סעדי חדיג'ה (אחי ושל ראש העיר) ווסים נאטור). בתיק זה לא נחשד זמירו כחשוד אך     מחומרים רבים בתיק, עולה חשד למעורבותו בפלילים.

ג.          תיק פל"א 23905/10- זריקת רימון על ביתו של וויאם זמירו – נפתח ביום 17.1.10. קריאת סיכום תיק החקירה מעלה כי  בעדותו של וויאם היו סתירות   לא מעטות. החקירה מגלה סכסוכים שהיו לזמירו עם עבריינים – 2 החשודים. מהחקירה נלמד עוד כי אשתו של וויאם רצתה להתגרש ממנו, וכי וויאם     עשה הכל כדי להפליל את מחמוד נאטור (האדם שככל הנראה זרק את הרימון על ביתו של זמירו). מדובר בתיק בו לא הוגש כתב אישום אך אין        ספק שיש בו חומרים רלוונטים.

ד.         קיים תיק פלילי נוסף המתנהל בפמ"מ, בו הוגש כתב אישום נגד ראש העיר חדיג'ה בגין עבירה של קבלת שוחד, ולפי מה שנמסר מהמשטרה, ישנם           חומרים רבים בתיק המסייעים להגנת המדינה.

ה.         חומרים מתיקים סגורים- לגבי חומרים אלו הבעיה פחותה לאור הנחיות 14.8 להנחיות פרקליט המדינה.

ו.          בחלק מן התיקים קיימות האזנות סתר שבוצעו לזמירו, מהן עולה לכאורה מעורבותו בפלילים.

7.                   לשם הוכחת טענתינו השנייה ולפיה המנוח לא נרצח עקב היותו איש ציבור עלינו לעשות שימוש בחומרים המצויים  בתיק פל"א 150070\11 תיק הרצח של וויאהם זמירו. התיק אומנם נסגר מחוסר ראיות, אך ברף הנדרש לרף הנדרש להליך האזרחי, ישנן ראיות רבות המוכיחות את עמדתנו ולפיה המנוח נרצח ללא קשר להיותו איש ציבור.

8.                   כמפורט לעייל, חלק הארי של הראיות החיוניות להגנת המדינה, מצויות בתיקים  שלא הוגש בהם כתב אישום לאחר שהחקירה מוצתה (תיק הרצח הכפול, תיק זריקת הרימון ותיק הרצח של נאטור בו נחשד זמירו, וכמובן תיק הרצח של זמירו עצמו). מחד ברור כי ללא שימוש בחומרים אלו לא ניתן יהיה לנהל את התיק ואת הגנת המדינה, ונאלץ לשלם מיליוני שקלים מהקופה הציבורית לדעתנו ללא שום הצדקה משפטית, מוסרית או ציבורית לתשלום. מאידך, ברור כי מסירת חומרים מתיקים פתוחים יש בה כדי לפגוע באפשרות העתידית- גם אם תיאורטית- לפתיחת החקירה מחדש. בעיה זו מתחדדת בעיקר בהקשר של החומרים הנוגעים לרציחתו של ויאם זמירו עצמו. בעוד שביתר התיקים ניתן להערכתנו להפריד בין החומרים המתייחסים לחשדות כלפי המנוח ו/או לעדויות המתייחסות לפעילותו הפלילית לבין יתר חומרי החקירה לגביהם ניתן לטעון שאינם רלוונטיים לתביעה האזרחית ולהוציא לשם הזהירות תעודת חיסיון על תוכנם  הרי שבתיק הנוגע לרציחתו של המנוח יהיה עלינו לחשוף את מרביתו על מנת להוכיח את טענתינו כי לא נרצח בשל היותו איש ציבור, דבר שוודאי יפגע באפשרות העתידית התאורטית לפענח את הרצח.

9.                   במסגרת לימוד החומרים וקבלת החלטה על היקף גילוי המסמכים הנדרש בתיק, נערכה ישיבה של גורמי המשטרה אצל ראש חטיבת החקירות ובה סוכם כי נוכח העובדה שאין דרך לנהל את הגנת המדינה ללא חשיפת החומרים, תוצא תעודת חיסיון על התיקים הרגישים בהם לא הוגש כתב אישום, בה יוחרגו המסמכים הרלבנטיים לתביעה בין אם מסייעים להגנה ובין אם לתביעה והוחל בהליכים להוצאת תעודות חיסיון מתאימות. בהמשך התקיימה ישיבה אצל גלי מיארה בהשתתפות רונית עמיאל והוחלט כי לאור רגישות ותקדימיות הנושא העניין יובא להכרעתו של פרקליט המדינה.

10.               סוגיה נוספת הדורשת הכרעה היא סוגיית האזנות הסתר. למנוח נערכו האזנות סתר במסגרת התיקים הפליליים ומהן עולה מפורשות פעילות פלילית. יחד עם זאת בניגוד לתביעות זיכוי/פיצוי או תביעות אחרות הקשורות במישרין להליכים פליליים, בהן אנו מגישים את ההאזנות (לאחר אישור כמובן), בטענה כי מדובר במילא בהמשכו של התיק הפלילי שבו בוצעו האזנות הסתר, לא ניתן לטעון זאת כאן ויש לנסות ולחשוב על פיתרון יצירתי שיאפשר את גילויים והגשתם.

11.               בשולי הדברים ראוי לציין התובע מיוצג בין היתר על ידי עו"ד רמי זך ממשרד קפלנסקי, שהיה עוזר לענייני ערבים של מחוז מרכז במשטרה (מחוזו של המנוח), ולמרות שלא היה מעורב ישירות בעניינו של זמירו הוא מכיר את המערכת ואת החומרים מלפני ולפנים.וכבר הודיע שהם מתכוונים לנהל את התיק בכל מחיר ולא מתכוונים לוותר על אף מסמך

 

            לאור האמור לעייל ולמרות לוח הזמנים הצפוף אנו מבקשים דיון ישיבה דחופה טרם קדם המשפט הקבוע ליום רבייעי הבא ה-30/10/13

 

            תודה רבה ויום טוב

            אורנה