אריאל שלום,
ביום 11.11.19 פנית ללשכתנו בשם חטיבת התביעות, בבקשה לקבל עדכון בנוגע לעמדת המדינה באשר לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר
בנדון.
רצ"ב עמדתנו, אשר גובשה על ידי המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, אשר מקובלת על המשנה הפלילי.
כיידוע, ביום 25.9.19 ניתן פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בב"ש בע"פ 29421-11-18, בו הוחלט פה אחד לקבל את ערעור המדינה ולהרשיע את המשיב בשתי
עבירות של מכירת משקה משכר לקטין [לפי סעיף 193א(א1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]. בנוסף, הכריעה דעת הרוב כי עבירת מכירת משקה משכר לקטין היא עבירה של אחריות קפידה, בעוד שדעת המיעוט קבע שמדובר בעבירה בעלת יסוד נפשי של מחשבה פלילית.
לאחר בחינת הנושא, הוחלט שאין דרך ליזום ערעור על פסק הדין באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון. הטעם העיקרי לכך הוא שבית המשפט
המחוזי הרשיע את המשיב, מכאן, שערעור על פסק הדין הוא הלכה למעשה ערעור על הנמקה, ומניסיוננו, ערעורים כאלה נדחים על ידי ביהמ"ש העליון. זאת על אף שאנו סבורים שסיווג עבירת מכירת משקה משכר לקטין כעבירה של אחריות קפידה הינו בעייתי, ושנפלו טעויות בהנמקות דעת
הרוב בעניין זה.
באשר לטיעון לעונש במקרה נקודתי זה, לטעמנו יש לציין כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעה כי מדובר בעבירה של אחריות קפידה, וכי בהינתן קביעות
בית המשפט הרי שהנאשם הזה בפועל היה [לכל הפחות] רשלן ביחס לנסיבת היותו של הקונה קטין. עמדה זו תאפשר לטעון לעונש מאסר בפועל גם בעבירה של אחריות קפידה [בהתאם לסעיף 22(ג) לחוק העונשין],
ככל שיוחלט בפרקליטות מחוז הדרום, כי זהו העונש ההולם בעניינו.
באופן כללי, אנו סבורים שישי לקיים דיון בנושא על מנת לתאם טיעון אחיד בתיקים דומים ביחס לסיווג העבירה, שכן אנו מניחים שיעשה שימוש בפסק
הדין בערכאות הנמוכות, ובהחלט כדאי להיות ערוכים עם טיעון סדור בעניין. בנוגע לע"פ דברה, ככל שיוגש ערעור בעתיד על ידי הסנגוריה, נוכל כמובן לשטוח את עמדתנו באשר לסיווג העבירה בפני בית המשפט העליון.
אלון
אלון סיון, עו"ד | לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים)
טלפון: 02-6466901 פקס: 02-6466625
דוא"ל:
alonsi@justice.gov.il
__________________________