עניינו של דיון נוסף זה בפרשנותו של סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, אשר קובע את שיעור דמי הביטול שעוסק רשאי לגבות מצרכן, אם זה נמלך בדעתו והחליט לבטל עסקה. הסוגיה העומדת לדיון נוסף נוגעת לפרשנות הסעיף מקום שבו צרכן הזמין, במסגרת עסקת מכר מרחוק, מספר שירותים או מספר נכסים במסגרת הזמנה אחת. בנסיבות אלו, מתעוררת שאלה כללית אם יוכל העוסק לגבות מהצרכן דמי ביטול בגין העסקה בכללותה, או שמא בגין כל אחד מהרכיבים שנכללו בה בנפרד; ושאלה פרטנית הנוגעת לביטול עסקה צרכנית לשירותי תעופה, שבמסגרתה הוזמנו מספר כרטיסי טיסה באותה ההזמנה. בית המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה (בדימ') ס' ג'ובראן ובהסכמת יתר ששת חברות וחברי ההרכב, קבע ביחס לשאלה הפרטנית כי העוסק רשאי לגבות מהצרכן דמי ביטול נפרדים עבור כל כרטיס טיסה. אשר לשאלה הכללית, סבר המשנה לנשיאה (בדימ') ס' ג'ובראן כי אין להתיר גביית דמי ביטול עבור כל רכיב במסגרת אותה פעולת ביטול, בעוד יתר חברות וחברי ההרכב ביכרו הותרת שאלה זו לעת מצוא.