הי חברים

 

בהמשך למייל האמור מטה, ונוכח דחיפות הצגת עמדה מוסדרת לבית המשפט, נביא לעיונכם את עמדת פמת"א ולפיה סוגיית הייצוג של נאשם וטוען לזכות במסגרת הליכים לפי תקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש), תש"ן-1990 יסווגו בהתאם לזכות הערעור הנקובה בסעיפים 12 (ערעור פלילי לנידון) ו13 (ערעור על צו חילוט פלילי של הטוען לזכות ברכוש) וכן לפי פסיקת בית המשפט העליון הנוגעת לסיווג זה (ראה ע"פ 5233/17) – ועל כן מקום בו מדובר בנידון שהוא נאשם תהא זכותו לייצוג מכח היות ההליך פלילי וחוק הסנגוריה הציבורית ומקום ומדובר בטוען זכותו תקום זכותו מכוח היות ההליך אזרחי ובהתאם לחוק הסיוע המשפטי.

 

לעיונכם ושימוש במידת הצורך

 

 

 

חברי הפורום שלום,

 

להלן פרטי המקרה:

 

 

נאשם יוצג באופן פרטי במהלך המשפט כולו. לאחר הליך הוכחות ארוך הורשע בין היתר בהלבנת הון ולצורך הדיון בבקשת החילוט (שכולל דיון עם טוענים לזכות), העביר השופט הליך החילוט להליך אזרחי.

 

עתה ביקש הנאשם כי ימונה לו סנגור ציבורי לצורך ייצוגו בבקשה ואנו צריכים להגיב לבקשה.

 

שאלה זו מעלה את הקושי בדבר סיווג ההליך לצורך מינוי ייצוגי של נאשמים:

 

מחד, במידה ומדובר בהליך פלילי, קמה לכאורה לנאשם זכות לקבלת מינוי מטעם הסנגוריה הציבורית, גם באמצעות הפניית בית המשפט.

 

מאידך, במידה והמדובר בהליך אזרחי אין לנאשם זכות לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית, אולם קמה לו זכות לפנות לסיוע המשפטי, המסייע רק בסוגיות אזרחיות, שלא באמצעות בית המשפט.

 

כמו כן, היה ומדובר בהליך אזרחי, אין חובה על הסנגור הקיים לקבל אישור בימ"ש כדי להשתחרר מייצוג.

 

 

נשמח לשמוע תובנות נוספות

תודה ושבוע טוב

 

נעם שביט